נחמיה, 5

Name: נחמיה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

רפורמות כלכליות, לרבות מחיקת חובות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ותהי צעקת העם ונשיהם, גדולה, אל-אחיהם, היהודים.

2 ויש אשר אומרים, בנינו ובנותינו אנחנו רבים; ונקחה דגן, ונאכלה ונחיה.

3 ויש אשר אומרים, שדותינו וכרמינו ובתינו אנחנו עורבים; ונקחה דגן, ברעב.

4 ויש אשר אומרים, לווינו כסף למידת המלך, שדותינו, וכרמינו.

5 ועתה, כבשר אחינו בשרנו, כבניהם, בנינו; והנה אנחנו כובשים את-בנינו ואת-בנותינו לעבדים, ויש מבנותינו נכבשות ואין לאל ידנו, ושדותינו וכרמינו, לאחרים.

6 וייחר לי, מאוד, כאשר שמעתי את-זעקתם, ואת הדברים האלה.

7 ויימלך ליבי עליי, ואריבה את-החורים ואת-הסגנים, ואומרה להם, משא איש-באחיו אתם נושים; ואתן עליהם, קהילה גדולה.

8 ואומרה להם, אנחנו קנינו את-אחינו היהודים הנמכרים לגויים כדי בנו, וגם-אתם תמכרו את-אחיכם, ונמכרו-לנו; ויחרישו, ולא מצאו דבר. {ס}

9 ואומר, לא-טוב הדבר אשר-אתם עושים: הלוא ביראת אלוהינו תלכו, מחרפת הגויים אויבינו.

10 וגם-אני אחיי ונעריי, נושים בהם כסף ודגן; נעזבה-נא, את-המשא הזה.

11 השיבו נא להם כהיום, שדותיהם כרמיהם זיתיהם--ובתיהם; ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר, אשר אתם נושים בהם.

12 ויאמרו נשיב, ומהם לא נבקש--כן נעשה, כאשר אתה אומר; ואקרא, את-הכוהנים, ואשביעם, לעשות כדבר הזה.

13 גם-חוצני נערתי, ואומרה ככה ינער האלוהים את-כל-האיש אשר לא-יקים את-הדבר הזה מביתו ומיגיעו, וככה יהיה נעור, וריק; ויאמרו כל-הקהל אמן, ויהללו את-יהוה, ויעש העם, כדבר הזה.

14 גם מיום אשר-ציווה אותי, להיות פחם בארץ יהודה, משנת עשרים ועד שנת שלושים ושתיים לארתחשסתא המלך, שנים שתים עשרה--אני ואחיי, לחם הפחה לא אכלתי.

15 והפחות הראשונים אשר-לפניי הכבידו על-העם, ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף-שקלים ארבעים--גם נעריהם, שלטו על-העם; ואני לא-עשיתי כן, מפני יראת אלוהים.

16 וגם במלאכת החומה הזאת, החזקתי, ושדה, לא קנינו; וכל-נעריי--קבוצים שם, על-המלאכה.

17 והיהודים והסגנים מאה וחמישים איש, והבאים אלינו מן-הגויים אשר-סביבותינו--על-שולחני.

18 ואשר היה נעשה ליום אחד, שור אחד צאן שש-ברורות וציפורים נעשו-לי, ובין עשרת ימים בכל-יין, להרבה; ועם-זה, לחם הפחה לא ביקשתי--כי-כבדה העבודה, על-העם הזה.

19 זוכרה-לי אלוהיי, לטובה--כול אשר-עשיתי, על-העם הזה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

בנחמיה ה' אנו רואים את תגובתו של נחמיה למצוקת אנשי ירושלים. האנשים סובלים ממחסור במזון ובכסף, ונחמיה מודאג מאוד. הוא קורא לאספה ציבורית ומדבר אל העם, מזכיר להם את הבטחות ה' ומפציר בהם לזכור את בריתם עמו. לאחר מכן הוא נוקט בפעולה כדי לעזור לאנשים, סולח על חובותיהם ומספק מזון לנזקקים. מעשיו של נחמיה מדגימים את מחויבותו לתושבי ירושלים ואת אמונתו בה'. הוא מוכן להקריב את הנוחות והמשאבים שלו כדי לעזור לנזקקים. הדוגמה שלו לשירות חסר אנוכיות היא השראה לכולנו. אנו יכולים ללמוד מהדוגמה של נחמיה ולשאוף להיות נדיבים וחמלים בחיינו.