נחמיה 13

Name: נחמיה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

הרפורמות של נחמיה, כולל סגירת שערי העיר בשבת וחידוש הפולחן בעיר.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ביום ההוא, נקרא בספר משה--באוזני העם; ונמצא, כתוב בו, אשר לא-יבוא עמוני ומואבי בקהל האלוהים, עד-עולם.

2 כי לא קידמו את-בני ישראל, בלחם ובמים; וישכור עליו את-בלעם לקללו, ויהפוך אלוהינו הקללה לברכה.

3 ויהי, כשומעם את-התורה; ויבדילו כל-ערב, מישראל.

4 ולפני מזה--אלישיב הכוהן, נתון בלשכת בית-אלוהינו: קרוב, לטובייה.

5 ויעש לו לשכה גדולה, ושם היו לפנים נותנים את-המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלויים, והמשוררים והשוערים; ותרומת, הכוהנים.

6 ובכל-זה, לא הייתי בירושלים: כי בשנת שלושים ושתיים לארתחשסתא מלך-בבל, באתי אל-המלך, ולקץ ימים, נשאלתי מן-המלך.

7 ואבוא, לירושלים; ואבינה ברעה, אשר עשה אלישיב לטובייה--לעשות לו נשכה, בחצרי בית האלוהים.

8 ויירע לי, מאוד; ואשליכה את-כל-כלי בית-טובייה, החוץ--מן-הלשכה.

9 ואומרה, ויטהרו הלשכות; ואשיבה שם, כלי בית האלוהים, את-המנחה, והלבונה. {פ}

10 ואדעה, כי-מניות הלויים לא ניתנה; ויברחו איש-לשדהו הלויים והמשוררים, עושי המלאכה.

11 ואריבה, את-הסגנים, ואומרה, מדוע נעזב בית-האלוהים; ואקבצם, ואעמידם על-עומדם.

12 וכל-יהודה, הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות.

13 ואוצרה על-אוצרות שלמיה הכוהן וצדוק הסופר, ופדיה מן-הלויים, ועל-ידם, חנן בן-זכור בן-מתניה: כי נאמנים נחשבו, ועליהם לחלוק לאחיהם. {פ}

14 זוכרה-לי אלוהיי, על-זאת; ואל-תמח חסדיי, אשר עשיתי בבית אלוהיי--ובמשמריו.

15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים-גיתות בשבת ומביאים הערימות ועומסים על-החמורים ואף-יין ענבים ותאנים, וכל-משא, ומביאים ירושלים, ביום השבת; ואעיד, ביום מכרם ציד.

16 והצורים ישבו בה, מביאים דג וכל-מכר; ומוכרים בשבת לבני יהודה, ובירושלים.

17 ואריבה, את חורי יהודה; ואומרה להם, מה-הדבר הרע הזה אשר אתם עושים, ומחללים, את-יום השבת.

18 הלוא כה עשו, אבותיכם--ויבא אלוהינו עלינו את כל-הרעה הזאת, ועל העיר הזאת; ואתם מוסיפים חרון, על-ישראל, לחלל, את-השבת. {פ}

19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלים לפני השבת, ואומרה וייסגרו הדלתות, ואומרה, אשר לא יפתחום עד אחר השבת; ומנעריי, העמדתי על-השערים--לא-יבוא משא, ביום השבת.

20 וילינו הרוכלים ומוכרי כל-ממכר, מחוץ לירושלים--פעם ושתיים.

21 ואעידה בהם, ואומרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם-תשנו, יד אשלח בכם; מן-העת ההיא, לא-באו בשבת. {ס}

22 ואומרה ללויים, אשר יהיו מיטהרים ובאים שומרים השערים--לקדש, את-יום השבת; גם-זאת זוכרה-לי אלוהיי, וחוסה עליי כרוב חסדך. {פ}

23 גם בימים ההם, ראיתי את-היהודים הושיבו נשים אשדודייות, עמונייות, מואבייות.

24 ובניהם, חצי מדבר אשדודית, ואינם מכירים, לדבר יהודית--וכלשון, עם ועם.

25 ואריב עימם ואקללם, ואכה מהם אנשים ואמרטם; ואשביעם באלוהים, אם-תיתנו בנותיכם לבניהם, ואם-תשאו מבנותיהם, לבניכם ולכם.

26 הלוא על-אלה חטא-שלמה מלך ישראל ובגויים הרבים לא-היה מלך כמוהו, ואהוב לאלוהיו היה, וייתנהו אלוהים, מלך על-כל-ישראל: גם-אותו החטיאו, הנשים הנוכרייות.

27 ולכם הנשמע, לעשות את כל-הרעה הגדולה הזאת--למעול, באלוהינו: להושיב, נשים נוכרייות.

28 ומבני יוידע בן-אלישיב הכוהן הגדול, חתן לסנבלט החורוני; ואבריחהו, מעליי.

29 זוכרה להם, אלוהיי: על גואלי הכהונה, וברית הכהונה והלויים.

30 וטיהרתים, מכל-נכר; ואעמידה משמרות לכוהנים וללויים, איש במלאכתו.

31 ולקורבן העצים בעיתים מזומנות, ולביכורים; זוכרה-לי אלוהיי, לטובה. {ש}

פַּרשָׁנוּת

נחמיה יג הוא פרק המדבר על חשיבות הציות לפקודות ה'. נחמיה מודאג ממצבו הרוחני של עם ישראל ונחוש להחזיר את נאמנותו לה'. הוא מתחיל בלהזכיר לעם את הברית שאלוהים כרת איתם ואת החשיבות של שמירתה. לאחר מכן הוא ממשיך ומתייחס לסוגיית נישואי התערובת עם אומות זרות, שאסור בהחלט על ידי אלוהים. נחמיה נחוש בדעתו שאסור לעם להתחתן עם אלה שאינם שותפים לאמונתם, שכן הדבר יוביל לעבודת אלילים ולעבודת אלים שקר. הוא גם מזכיר להם את חשיבות שמירת השבת ומעשר. אז מפנה נחמיה את תשומת לבו לכוהנים וללויים, שהזניחו את חובותיהם. הוא מצווה להחזיר אותם לתפקידם ולחדש את חובותיהם ללמד את העם את חוק אלוהים. הוא גם מצווה לגבות את המעשרות ולתת ללויים, כדי שיוכלו לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם. לבסוף, נחמיה מתייחס לסוגיית הזנחת העם מבית המקדש. הוא מצווה לתקן את בית המקדש ושהעם יתחיל להקריב קורבנות ומנחות לאלוהים. הוא גם מצווה לסגור את שערי המקדש בשבת, כדי שהעם יוכל להתמקד בעבודת ה'. דברי נחמיה בפרק זה הם תזכורת לנו לחשיבות הציות לפקודות ה'. עלינו להקפיד לקיים את בריתו ולהישאר נאמנים לו. כמו כן יש להקפיד על קדושת השבת ולתת מעשרנו ללויים. לבסוף, עלינו לזכור לשמור על מקדש אלוהים