ויקרא 4

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים נותן

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 דבר אל-בני ישראל, לאמור--נפש כי-תחטא בשגגה מכול מצוות יהוה, אשר לא תיעשינה; ועשה, מאחת מהנה.

3 אם הכוהן המשיח יחטא, לאשמת העם: והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן-בקר תמים, ליהוה--לחטאת.

4 והביא את-הפר, אל-פתח אוהל מועד--לפני יהוה; וסמך את-ידו על-ראש הפר, ושחט את-הפר לפני יהוה.

5 ולקח הכוהן המשיח, מדם הפר; והביא אותו, אל-אוהל מועד.

6 וטבל הכוהן את-אצבעו, בדם; והזה מן-הדם שבע פעמים, לפני יהוה, את-פני, פרוכת הקודש.

7 ונתן הכוהן מן-הדם על-קרנות מזבח קטורת הסמים, לפני יהוה, אשר, באוהל מועד; ואת כל-דם הפר, ישפוך אל-יסוד מזבח העולה, אשר-פתח, אוהל מועד.

8 ואת-כל-חלב פר החטאת, ירים ממנו--את-החלב, המכסה על-הקרב, ואת כל-החלב, אשר על-הקרב.

9 ואת, שתי הכליות, ואת-החלב אשר עליהן, אשר על-הכסלים; ואת-היותרת, על-הכבד, על-הכליות, יסירנה.

10 כאשר יורם, משור זבח השלמים; והקטירם, הכוהן, על, מזבח העולה.

11 ואת-עור הפר ואת-כל-בשרו, על-ראשו ועל-כרעיו; וקרבו, ופרשו.

12 והוציא את-כל-הפר אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור, אל-שפך הדשן, ושרף אותו על-עצים, באש; על-שפך הדשן, יישרף. {פ}

13 ואם כל-עדת ישראל, ישגו, ונעלם דבר, מעיני הקהל; ועשו אחת מכל-מצוות יהוה, אשר לא-תיעשינה--ואשמו.

14 ונודעה, החטאת, אשר חטאו, עליה--והקריבו הקהל פר בן-בקר, לחטאת, והביאו אותו, לפני אוהל מועד.

15 וסמכו זקני העדה את-ידיהם, על-ראש הפר--לפני יהוה; ושחט את-הפר, לפני יהוה.

16 והביא הכוהן המשיח, מדם הפר, אל-אוהל, מועד.

17 וטבל הכוהן אצבעו, מן-הדם; והזה שבע פעמים, לפני יהוה, את, פני הפרוכת.

18 ומן-הדם ייתן על-קרנות המזבח, אשר לפני יהוה, אשר, באוהל מועד; ואת כל-הדם, ישפוך אל-יסוד מזבח העולה, אשר-פתח, אוהל מועד.

19 ואת כל-חלבו, ירים ממנו; והקטיר, המזבחה.

20 ועשה לפר--כאשר עשה לפר החטאת, כן יעשה-לו; וכיפר עליהם הכוהן, ונסלח להם.

21 והוציא את-הפר, אל-מחוץ למחנה, ושרף אותו, כאשר שרף את הפר הראשון: חטאת הקהל, הוא. {פ}

22 אשר נשיא, יחטא; ועשה אחת מכל-מצוות יהוה אלוהיו אשר לא-תיעשינה, בשגגה--ואשם.

23 או-הודע אליו חטאתו, אשר חטא בה--והביא את-קרבנו שעיר עיזים, זכר תמים.

24 וסמך ידו, על-ראש השעיר, ושחט אותו במקום אשר-ישחט את-העולה, לפני יהוה; חטאת, הוא.

25 ולקח הכוהן מדם החטאת, באצבעו, ונתן, על-קרנות מזבח העולה; ואת-דמו ישפוך, אל-יסוד מזבח העולה.

26 ואת-כל-חלבו יקטיר המזבחה, כחלב זבח השלמים; וכיפר עליו הכוהן מחטאתו, ונסלח לו. {פ}

27 ואם-נפש אחת תחטא בשגגה, מעם הארץ: בעשותה אחת ממצוות יהוה, אשר לא-תיעשינה--ואשם.

28 או הודע אליו, חטאתו אשר חטא--והביא קרבנו שעירת עיזים, תמימה נקבה, על-חטאתו, אשר חטא.

29 וסמך, את-ידו, על, ראש החטאת; ושחט, את-החטאת, במקום, העולה.

30 ולקח הכוהן מדמה, באצבעו, ונתן, על-קרנות מזבח העולה; ואת-כל-דמה ישפוך, אל-יסוד המזבח.

31 ואת-כל-חלבה יסיר, כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים, והקטיר הכוהן המזבחה, לריח ניחוח ליהוה; וכיפר עליו הכוהן, ונסלח לו. {פ}

32 ואם-כבש יביא קרבנו, לחטאת--נקבה תמימה, יביאנה.

33 וסמך, את-ידו, על, ראש החטאת; ושחט אותה, לחטאת, במקום, אשר ישחט את-העולה.

34 ולקח הכוהן מדם החטאת, באצבעו, ונתן, על-קרנות מזבח העולה; ואת-כל-דמה ישפוך, אל-יסוד המזבח.

35 ואת-כל-חלבה יסיר, כאשר יוסר חלב-הכשב מזבח השלמים, והקטיר הכוהן אותם המזבחה, על אישי יהוה; וכיפר עליו הכוהן על-חטאתו אשר-חטא, ונסלח לו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא ד' הוא פרק המתאר את המנחות השונות שהיו אמורות להינתן לה' כצורה של כפרה על חטאים. הפרק מתחיל בהתווה את המנחה שהיתה אמורה להינתן עבור חטאים בלתי מכוונים שבוצעו על ידי הכהן הגדול, העדה, השליט או כל אחד מפשוטי העם. התרומה הייתה שור צעיר ללא רבב, ודם השור היה לזרוק סביב המזבח. שומן השור היה צריך לשרוף על המזבח, ואת שאר השור היה צריך להוציא אל מחוץ למחנה ולשרוף. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את הקורבן שהיה אמור להינתן עבור חטאים בלתי מכוונים שבוצעו על ידי מנהיג או אדם פשוט. במקרה זה, המנחה הייתה נקבה עז או כבש ללא רבב. את הדם של העז או הכבש היה צריך לזרוק מסביב למזבח, ואת שומן העז או הכבש צריך לשרוף על המזבח. את שאר העז או הטלה היו צריכים להוציא אל מחוץ למחנה ולשרוף אותם. לאחר מכן, הפרק מתאר את המנחה שהיתה אמורה להעלות על חטאים שלא בכוונה שביצע אדם עני שלא יכול היה להרשות לעצמו שור, עז או כבש. במקרה זה, המנחה הייתה שתי יונים או שתי יונים. את אחת העופות אמורה להקריב כעולה, ואת השניה להקריב כקורבן חטאת. את דם הציפורים היה צריך לזרוק מסביב למזבח, ואת שאר הציפורים היה צריך להוציא אל מחוץ למחנה ולשרוף. הפרק מסתיים בהתווה את המנחה שהיתה אמורה להעלות על חטאים שלא בכוונה שביצע אדם שלא יכול היה להרשות לעצמו שניים