ויקרא, 27

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים נותן חוקים לקדש ולפדות רכוש, כולל בתים ושדות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, איש, כי יפליא נדר--בערכך נפשות, ליהוה.

3 והיה ערכך, הזכר, מבן עשרים שנה, ועד בן-שישים שנה: והיה ערכך, חמישים שקל כסף--בשקל הקודש.

4 ואם-נקבה, היא--והיה ערכך, שלושים שקל.

5 ואם מבן-חמש שנים, ועד בן-עשרים שנה--והיה ערכך הזכר, עשרים שקלים; ולנקבה, עשרת שקלים.

6 ואם מבן-חודש, ועד בן-חמש שנים--והיה ערכך הזכר, חמישה שקלים כסף; ולנקבה ערכך, שלושת שקלים כסף.

7 ואם מבן-שישים שנה ומעלה, אם-זכר--והיה ערכך, חמישה עשר שקל; ולנקבה, עשרה שקלים.

8 ואם-מך הוא, מערכך--והעמידו לפני הכוהן, והעריך אותו הכוהן: על-פי, אשר תשיג יד הנודר--יעריכנו, הכוהן. {ס}

9 ואם-בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן, ליהוה: כול אשר ייתן ממנו ליהוה, יהיה-קודש.

10 לא יחליפנו, ולא-ימיר אותו טוב ברע--או-רע בטוב; ואם-המר ימיר בהמה בבהמה, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קודש.

11 ואם, כל-בהמה טמאה, אשר לא-יקריבו ממנה קרבן, ליהוה--והעמיד את-הבהמה, לפני הכוהן.

12 והעריך הכוהן אותה, בין טוב ובין רע: כערכך הכוהן, כן יהיה.

13 ואם-גאול, יגאלנה--ויסף חמישיתו, על-ערכך.

14 ואיש, כי-יקדיש את-ביתו קודש ליהוה--והעריכו הכוהן, בין טוב ובין רע: כאשר יעריך אותו הכוהן, כן יקום.

15 ואם-המקדיש--יגאל, את-ביתו: ויסף חמישית כסף-ערכך, עליו--והיה לו.

16 ואם משדה אחוזתו, יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך, לפי זרעו: זרע חומר שעורים, בחמישים שקל כסף.

17 אם-משנת היובל, יקדיש שדהו--כערכך, יקום.

18 ואם-אחר היובל, יקדיש שדהו--וחישב-לו הכוהן את-הכסף על-פי השנים הנותרות, עד שנת היובל; ונגרע, מערכך.

19 ואם-גאול יגאל את-השדה, המקדיש אותו: ויסף חמישית כסף-ערכך, עליו--וקם לו.

20 ואם-לא יגאל את-השדה, ואם-מכר את-השדה לאיש אחר--לא ייגאל, עוד.

21 והיה השדה בצאתו ביובל, קודש ליהוה--כשדה החרם: לכוהן, תהיה אחוזתו.

22 ואם, את-שדה מקנתו, אשר, לא משדה אחוזתו--יקדיש, ליהוה.

23 וחישב-לו הכוהן, את מכסת הערכך, עד, שנת היובל; ונתן את-הערכך ביום ההוא, קודש ליהוה.

24 בשנת היובל ישוב השדה, לאשר קנהו מאיתו--לאשר-לו, אחוזת הארץ.

25 וכל-ערכך--יהיה, בשקל הקודש: עשרים גרה, יהיה השקל.

26 אך-בכור אשר-יבוכר ליהוה, בבהמה--לא-יקדיש איש, אותו: אם-שור אם-שה, ליהוה הוא.

27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, ויסף חמישיתו עליו; ואם-לא ייגאל, ונמכר בערכך.

28 אך-כל-חרם אשר יחרים איש ליהוה מכל-אשר-לו, מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו--לא יימכר, ולא ייגאל: כל-חרם, קודש-קודשים הוא ליהוה.

29 כל-חרם, אשר יוחרם מן-האדם--לא ייפדה: מות, יומת.

30 וכל-מעשר הארץ מזרע הארץ, מפרי העץ--ליהוה, הוא: קודש, ליהוה.

31 ואם-גאול יגאל איש, ממעשרו--חמישיתו, יוסף עליו.

32 וכל-מעשר בקר וצאן, כול אשר-יעבור תחת השבט--העשירי, יהיה-קודש ליהוה.

33 לא יבקר בין-טוב לרע, ולא ימירנו; ואם-המר ימירנו, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קודש לא ייגאל.

34 אלה המצוות, אשר ציווה יהוה את-משה--אל-בני ישראל: בהר, סיניי. {ש}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא כ"ז הוא פרק בתנ"ך המתווה את התקנות להערכת שווי של אנשים ורכוש המוקדשים לה'. הפרק פותח בקביעה שכל אדם המסור לה' יכול להיגאל, אך יש לקבוע את מחיר הגאולה לפי גילו ומינו של האדם. לאחר מכן הפרק ממשיך לדון בהערכת השווי של בעלי חיים, בתים ושדות המוקדשים לאדון. הערכת השווי של פריטים אלו מתבססת על מספר השנים עד שנת היובל, כאשר כל הרכוש מוחזר לבעליו המקורי. עוד מתווה הפרק את תקנות פדיון פריטים אלו וכן את תקנות פדיון בהמה בכורה. בסך הכל, ויקרא כ"ז מספק מערכת מפורטת של תקנות להערכת שווי ופדיון של אנשים ורכוש המוקדשים לה'. תקנות אלו חשובות על מנת להבטיח כי רכושו של האדון מוערך כראוי וכי זכויות הבעלים המקוריים יכובדו. פרק זה משמש כתזכורת לחשיבות של כיבוד רכושו של האדון ושל כיבוד זכויותיהם של אחרים.