ויקרא, 23

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

God gives instructions for the annual festivals and appointed times.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, מועדי יהוה, אשר-תקראו אותם מקראי קודש--אלה הם, מועדיי.

3 ששת ימים, תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון מקרא-קודש, כל-מלאכה לא תעשו: שבת היא ליהוה, בכול מושבותיכם. {פ}

4 אלה מועדי יהוה, מקראי קודש, אשר-תקראו אותם, במועדם.

5 בחודש הראשון, בארבעה עשר לחודש--בין הערביים: פסח, ליהוה.

6 ובחמישה עשר יום לחודש הזה, חג המצות ליהוה: שבעת ימים, מצות תאכלו.

7 ביום, הראשון, מקרא-קודש, יהיה לכם; כל-מלאכת עבודה, לא תעשו.

8 והקרבתם אישה ליהוה, שבעת ימים; ביום השביעי מקרא-קודש, כל-מלאכת עבודה לא תעשו. {פ}

9 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

10 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, כי-תבואו אל-הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את-קצירה--והבאתם את-עומר ראשית קצירכם, אל-הכוהן.

11 והניף את-העומר לפני יהוה, לרצונכם; ממוחרת, השבת, יניפנו, הכוהן.

12 ועשיתם, ביום הניפכם את-העומר, כבש תמים בן-שנתו לעולה, ליהוה.

13 ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן, אישה ליהוה--ריח ניחוח; ונסכו יין, רביעית ההין.

14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, עד-עצם היום הזה--עד הביאכם, את-קרבן אלוהיכם: חוקת עולם לדורותיכם, בכול מושבותיכם. {ס}

15 וספרתם לכם, ממוחרת השבת, מיום הביאכם, את-עומר התנופה: שבע שבתות, תמימות תהיינה.

16 עד ממוחרת השבת השביעית, תספרו חמישים יום; והקרבתם מנחה חדשה, ליהוה.

17 ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שתיים שני עשרונים--סולת תהיינה, חמץ תיאפינה: ביכורים, ליהוה.

18 והקרבתם על-הלחם, שבעת כבשים תמימים בני שנה, ופר בן-בקר אחד, ואילים שניים: יהיו עולה, ליהוה, ומנחתם ונסכיהם, אישה ריח-ניחוח ליהוה.

19 ועשיתם שעיר-עיזים אחד, לחטאת; ושני כבשים בני שנה, לזבח שלמים.

20 והניף הכוהן אותם על לחם הביכורים תנופה, לפני יהוה, על-שני, כבשים; קודש יהיו ליהוה, לכוהן.

21 וקראתם בעצם היום הזה, מקרא-קודש יהיה לכם--כל-מלאכת עבודה, לא תעשו: חוקת עולם בכל-מושבותיכם, לדורותיכם.

22 ובקוצרכם את-קציר ארצכם, לא-תכלה פאת שדך בקוצרך, ולקט קצירך, לא תלקט; לעני ולגר תעזוב אותם, אני יהוה אלוהיכם. {פ}

23 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

24 דבר אל-בני ישראל, לאמור: בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה, מקרא-קודש.

25 כל-מלאכת עבודה, לא תעשו; והקרבתם אישה, ליהוה. {ס}

26 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

27 אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא-קודש יהיה לכם, ועיניתם, את-נפשותיכם; והקרבתם אישה, ליהוה.

28 וכל-מלאכה לא תעשו, בעצם היום הזה: כי יום כיפורים, הוא, לכפר עליכם, לפני יהוה אלוהיכם.

29 כי כל-הנפש אשר לא-תעונה, בעצם היום הזה--ונכרתה, מעמיה.

30 וכל-הנפש, אשר תעשה כל-מלאכה, בעצם, היום הזה--והאבדתי את-הנפש ההיא, מקרב עמה.

31 כל-מלאכה, לא תעשו: חוקת עולם לדורותיכם, בכול מושבותיכם.

32 שבת שבתון הוא לכם, ועיניתם את-נפשותיכם; בתשעה לחודש, בערב--מערב עד-ערב, תשבתו שבתכם. {פ}

33 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

34 דבר אל-בני ישראל, לאמור: בחמישה עשר יום, לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים, ליהוה.

35 ביום הראשון, מקרא-קודש; כל-מלאכת עבודה, לא תעשו.

36 שבעת ימים, תקריבו אישה ליהוה; ביום השמיני מקרא-קודש יהיה לכם והקרבתם אישה ליהוה, עצרת היא--כל-מלאכת עבודה, לא תעשו.

37 אלה מועדי יהוה, אשר-תקראו אותם מקראי קודש: להקריב אישה ליהוה, עולה ומנחה זבח ונסכים--דבר-יום ביומו.

38 מלבד, שבתות יהוה; ומלבד מתנותיכם, ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדבותיכם, אשר תיתנו, ליהוה.

39 אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באוספכם את-תבואת הארץ, תחוגו את-חג-יהוה, שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון.

40 ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ-עבות, וערבי-נחל; ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--שבעת ימים.

41 וחגותם אותו חג ליהוה, שבעת ימים בשנה: חוקת עולם לדורותיכם, בחודש השביעי תחוגו אותו.

42 בסוכות תשבו, שבעת ימים; כל-האזרח, בישראל, יישבו, בסוכות.

43 למען, יידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את-בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצריים: אני, יהוה אלוהיכם.

44 וידבר משה, את-מועדי יהוה, אל-בני, ישראל. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא כ"ג הוא פרק המתאר את החגים והמועדים השונים שבני ישראל היו אמורים לקיים. הפרק מתחיל בשבת, שאמורה הייתה לקיים ביום השביעי בשבוע. זה היה יום מנוחה ופולחן, והיה צריך לקדשו. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את חג המצות, שהיה אמור להתקיים במשך שבעה ימים. זו הייתה שעת זיכרון ליציאת מצרים, והיא הייתה אמורה להיחגג במנחות ובקורבנות מיוחדים. לאחר מכן עובר הפרק לחג השבועות, שהיה אמור להתקיים חמישים יום לאחר השבת. זה היה זמן של הודיה על הקציר, והוא היה אמור להיחגג עם מנחות מיוחדות וקרבנות. לאחר מכן הפרק מתאר את חג החצוצרות, שהיה אמור להתקיים ביום הראשון של החודש השביעי. זו הייתה שעת זיכרון למתן חוק, והיא הייתה אמורה להיחגג במנחות ובקורבנות מיוחדים. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את יום הכיפורים, שהיה אמור להתקיים ביום העשירי לחודש השביעי. זו הייתה תקופה של תשובה וסליחה, והיה צריך לחגוג אותה במנחות ובקורבנות מיוחדים. לאחר מכן, הפרק מתאר את חג הסוכות, שהיה אמור להתקיים במשך שבעה ימים. זו הייתה שעת זיכרון לזמן השהות במדבר, והיא הייתה אמורה להיחגג במנחות ובקורבנות מיוחדים. לבסוף, הפרק מתאר את חג ההקדשה, שהיה אמור להתקיים ביום העשרים וחמישה לחודש התשיעי. זו הייתה תקופה של חגיגת חנוכת בית המקדש, והיא הייתה אמורה להיות