ויקרא 23

פרשנות

לוים פרק 23 הוא פרק שמתאר את החגים והשלשלאות השונים שהיו חייבים לאמץ הישראלים. הפרק מתחיל עם השבת, שהיתה צריכה להיות מופלגת ביום השביעי של השבוע. זה היה יום של מנוחה ועבודה, והיה צריך לשמר אותו קדוש. הפרק ממשיך לתאר את חג המצות, שהיה צריך להימצא במשך שבעת ימים. זה היה זמן של זיכרון ליציאת ממצרים, והיה צריך לחגוג אותו בהצעות וקרבנות מיוחדים. לאחר מכן הפרק עובר לתאר את חג השבעות, שהיה צריך להימצא חמישים יום לאחר השבת. זה היה זמן של תודה על הקציר, וצריך היה לחגוג אותו בהצעות וקרבנות מיוחדים. לאחר מכן הפרק מתאר את חג הראש השנה, שהיה צריך להימצא ביום הראשון של החודש השביעי. זה היה זמן של זיכרון לנתינת התורה, והיה צריך לחגוג אותו בהצעות וקרבנות מיוחדים. הפרק ממשיך לדבר על יום הכיפורים, שהיה צריך להימצא ביום העשירי של החודש השביעי. זה היה זמן של תשובה וסליחה, והיה צריך לחגוג אותו בהצעות וקרבנות מיוחדים. לאחר מכן הפרק מתאר את חג הסוכות, שהיה צריך להימצא במשך שבעת ימים. זה היה זמן של זיכרון לזמן שהושהו במדבר, והיה צריך לחגוג אותו בהצעות וקרבנות מיוחדים. סופית, הפרק מתאר את חג החנוכה, שהיה צריך להימצא בעשרים וחמישה לחודש התשיעי. זה היה זמן לחגיגת ההקדשה של המקדש, והיה צריך ל.