ויקרא 2

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים נותן הוראות להכנת קרבן דגן, כולל שימוש במלח ושמן.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ונפש, כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה--סולת, יהיה קרבנו; ויצק עליה שמן, ונתן עליה לבונה.

2 והביאה, אל-בני אהרון הכוהנים, וקמץ משם מלוא קומצו מסולתה ומשמנה, על כל-לבונתה; והקטיר הכוהן את-אזכרתה, המזבחה--אישה ריח ניחוח, ליהוה.

3 והנותרת, מן-המנחה--לאהרון, ולבניו: קודש קודשים, מאישי יהוה. {ס}

4 וכי תקריב קרבן מנחה, מאפה תנור--סולת חלות מצות בלולות בשמן, ורקיקי מצות משוחים בשמן. {ס}

5 ואם-מנחה על-המחבת, קרבנך--סולת בלולה בשמן, מצה תהיה.

6 פתות אותה פיתים, ויצקת עליה שמן; מנחה, היא. {ס}

7 ואם-מנחת מרחשת, קרבנך--סולת בשמן, תיעשה.

8 והבאת את-המנחה, אשר ייעשה מאלה--ליהוה; והקריבה, אל-הכוהן, והגישה, אל-המזבח.

9 והרים הכוהן מן-המנחה את-אזכרתה, והקטיר המזבחה--אישה ריח ניחוח, ליהוה.

10 והנותרת, מן-המנחה--לאהרון, ולבניו: קודש קודשים, מאישי יהוה.

11 כל-המנחה, אשר תקריבו ליהוה--לא תיעשה, חמץ: כי כל-שאור וכל-דבש, לא-תקטירו ממנו אישה ליהוה.

12 קרבן ראשית תקריבו אותם, ליהוה; ואל-המזבח לא-יעלו, לריח ניחוח.

13 וכל-קרבן מנחתך, במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוהיך, מעל מנחתך; על כל-קרבנך, תקריב מלח. {ס}

14 ואם-תקריב מנחת ביכורים, ליהוה--אביב קלוי באש, גרש כרמל, תקריב, את מנחת ביכוריך.

15 ונתת עליה שמן, ושמת עליה לבונה; מנחה, היא.

16 והקטיר הכוהן את-אזכרתה, מגרשה ומשמנה, על, כל-לבונתה--אישה, ליהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא ב' הוא הפרק השני של ספר ויקרא, שהוא חלק מהתורה. פרק זה מתמקד במנחות שהיו אמורים בני ישראל להביא לה' כאות למסירותם ולציותם. המנחות מתחלקות לשתי קטגוריות: מנחת תבואה ומנחת שלום. מנחת התבואה מתוארת בפירוט בפרק זה. היא אמורה להיות עשויה מקמח משובח, שמן ולבונה, והיא אמורה להיות מוצגת לה' כאות הודיה ומסירות נפש. יש למלוח את המנחה ואין להחמיץ. ה' גם מצווה שהמנחה תהיה מלווה במנחת יין. קורבן השלום מתואר גם בפרק זה. היא אמורה להיות עשויה מחיה זכר או נקבה, והיא אמורה להיות מוצגת ליהוה כאות של שלום ואחווה. לתרומה יש ללוות מנחת תבואה ומנחת יין. הפרק מסתיים בתזכורת שכל המנחות צריכות להיעשות בלב טהור וברוח חפצה. זוהי תזכורת לבני ישראל שמנחותיהם צריכות להיעשות מתוך אהבה ודבקות בה', ולא מתוך חובה או פחד. בסך הכל, ויקרא ב' הוא תזכורת לבני ישראל על חשיבות הקרבת קורבנות לה'. זוהי תזכורת לכך שהמנחות שלהם צריכות להיעשות מתוך אהבה ומסירות, ולא מתוך מחויבות או פחד. זוהי גם תזכורת לכך שה' חפץ בחברותא ושלום עם עמו.