ויקרא, 1

Name: ויקרא
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים אומר למשה איך ישראלים צריכים להציע קרבנות לו, כולל קרבנות עולה, קרבנות דגן וקרבנות שלום.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויקרא, אל-משה; וידבר יהוה אליו, מאוהל מועד לאמור.

2 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, אדם כי-יקריב מכם קרבן, ליהוה--מן-הבהמה, מן-הבקר ומן-הצאן, תקריבו, את-קרבנכם.

3 אם-עולה קרבנו מן-הבקר, זכר תמים יקריבנו; אל-פתח אוהל מועד, יקריב אותו, לרצונו, לפני יהוה.

4 וסמך ידו, על ראש העולה; ונרצה לו, לכפר עליו.

5 ושחט את-בן הבקר, לפני יהוה; והקריבו בני אהרון הכוהנים, את-הדם, וזרקו את-הדם על-המזבח סביב, אשר-פתח אוהל מועד.

6 והפשיט, את-העולה; וניתח אותה, לנתחיה.

7 ונתנו בני אהרון הכוהן, אש--על-המזבח; וערכו עצים, על-האש.

8 וערכו, בני אהרון הכוהנים, את הנתחים, את-הראש ואת-הפדר--על-העצים אשר על-האש, אשר על-המזבח.

9 וקרבו וכרעיו, ירחץ במים; והקטיר הכוהן את-הכול המזבחה, עולה אישה ריח-ניחוח ליהוה. {ס}

10 ואם-מן-הצאן קרבנו מן-הכשבים או מן-העיזים, לעולה--זכר תמים, יקריבנו.

11 ושחט אותו על ירך המזבח, צפונה--לפני יהוה; וזרקו בני אהרון הכוהנים את-דמו, על-המזבח--סביב.

12 וניתח אותו לנתחיו, ואת-ראשו ואת-פדרו; וערך הכוהן, אותם, על-העצים אשר על-האש, אשר על-המזבח.

13 והקרב והכרעיים, ירחץ במים; והקריב הכוהן את-הכול, והקטיר המזבחה--עולה הוא אישה ריח ניחוח, ליהוה. {פ}

14 ואם מן-העוף עולה קרבנו, ליהוה: והקריב מן-התורים, או מן-בני היונה--את-קרבנו.

15 והקריבו הכוהן, אל-המזבח, ומלק את-ראשו, והקטיר המזבחה; ונמצה דמו, על קיר המזבח.

16 והסיר את-מוראתו, בנוצתה; והשליך אותה אצל המזבח, קדמה--אל-מקום, הדשן.

17 ושיסע אותו בכנפיו, לא יבדיל, והקטיר אותו הכוהן המזבחה, על-העצים אשר על-האש: עולה הוא, אישה ריח ניחוח--ליהוה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא א' הוא הפרק הראשון של ספר ויקרא, שהוא חלק מהתורה. פרק זה מתאר את הלכות העולה, שהיה סוג של קורבן שהקריבו לאלוהים על ידי בני ישראל. קורבן העולה הייתה דרך עבור בני ישראל להראות את מסירותם וציותם לאלוהים. הפרק מתחיל בתיאור סוגי החיות שניתן להשתמש בהן לקורבן השריפה. אלה כללו שוורים, כבשים, עיזים וציפורים. החיות היו צריכות להיות ללא רבב והיו להגישן לכהן בפתח המשכן. לאחר מכן, הכהן היה שוחט את הבהמה ושרוף אותה על המזבח כקורבן לאלוהים. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את הליך ההנפקה. הכהן היה צריך לזרוק את דם הבהמה מסביב למזבח ולשרוף את השומן ושאר חלקי הבהמה כמנחה לאלוהים. הפרק גם מתאר את תקנות הקרבת העופות, שהיו אמורים להיהרג ודמם לזרוק על המזבח. הפרק מסתיים בתזכורת לכך שהעולה הייתה אמורה להיות ניחוח נעים לאלוהים. זו הייתה תזכורת לבני ישראל שהמנחות שלהם צריכות להיעשות בלב כנה ובכוונה לרצות את אלוהים. בסך הכל, ויקרא 1 מתאר את חוקי הקורבן, שהיה סוג של קורבן שהקריבו לאלוהים על ידי בני ישראל. הפרק מספק תיאור מפורט של הליך ההקרבה ומזכיר לבני ישראל שמנחותיהם היו אמורות להיעשות בלב כנה ומתוך כוונה לרצות את ה'.