ויקרא, 17

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

God gives laws for the proper slaughter and consumption of animals.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 דבר אל-אהרון ואל-בניו, ואל כל-בני ישראל, ואמרת, אליהם: זה הדבר, אשר-ציווה יהוה לאמור.

3 איש איש, מבית ישראל, אשר ישחט שור או-כשב או-עז, במחנה; או אשר ישחט, מחוץ למחנה.

4 ואל-פתח אוהל מועד, לא הביאו, להקריב קרבן ליהוה, לפני משכן יהוה--דם ייחשב לאיש ההוא, דם שפך, ונכרת האיש ההוא, מקרב עמו.

5 למען אשר יביאו בני ישראל, את-זבחיהם אשר הם זובחים על-פני השדה, והביאום ליהוה אל-פתח אוהל מועד, אל-הכוהן; וזבחו זבחי שלמים, ליהוה--אותם.

6 וזרק הכוהן את-הדם על-מזבח יהוה, פתח אוהל מועד; והקטיר החלב, לריח ניחוח ליהוה.

7 ולא-יזבחו עוד, את-זבחיהם, לשעירים, אשר הם זונים אחריהם: חוקת עולם תהיה-זאת להם, לדורותם.

8 ואליהם תאמר--איש איש מבית ישראל, ומן-הגר אשר-יגור בתוכם: אשר-יעלה עולה, או-זבח.

9 ואל-פתח אוהל מועד, לא יביאנו, לעשות אותו, ליהוה--ונכרת האיש ההוא, מעמיו.

10 ואיש איש מבית ישראל, ומן-הגר הגר בתוכם, אשר יאכל, כל-דם--ונתתי פניי, בנפש האוכלת את-הדם, והכרתי אותה, מקרב עמה.

11 כי נפש הבשר, בדם היא, ואני נתתיו לכם על-המזבח, לכפר על-נפשותיכם: כי-הדם הוא, בנפש יכפר.

12 על-כן אמרתי לבני ישראל, כל-נפש מכם לא-תאכל דם; והגר הגר בתוככם, לא-יאכל דם.

13 ואיש איש מבני ישראל, ומן-הגר הגר בתוכם, אשר יצוד ציד חיה או-עוף, אשר ייאכל--ושפך, את-דמו, וכיסהו, בעפר.

14 כי-נפש כל-בשר, דמו בנפשו הוא, ואומר לבני ישראל, דם כל-בשר לא תאכלו: כי נפש כל-בשר דמו היא, כל-אוכליו ייכרת.

15 וכל-נפש, אשר תאכל נבילה וטריפה, באזרח, ובגר: וכיבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב--וטהר.

16 ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ--ונשא, עוונו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא י"ז הוא פרק המתאר את חוקי ההקרבה והמנחות לאלוהים. מתחילים בקביעה שיש להביא כל בהמה שמקריבים לפתח אוהל מועד, ויש לזרוק את דם הבהמה על המזבח. זוהי תזכורת לבני ישראל שכל המנחות חייבות להיעשות לאלוהים, ושדם החיה הוא סמל לחיים שניתנים לאלוהים. לאחר מכן ממשיך הפרק ומסביר שכל בהמה שמקריבים חייבת להיות ללא רבב, ויש להרוג את הבהמה באותו מקום שבו המזבח. זוהי תזכורת לבני ישראל שכל המנחות חייבות להיעשות בכבוד וביראה, וכי יש לנהוג בבהמה בזהירות ובכבוד. לאחר מכן ממשיך הפרק ומסביר שכל בהמה שמקריבים יש לאכול באותו מקום שבו נמצא המזבח, ואסור להוציא את הבשר מחוץ למחנה. זוהי תזכורת לבני ישראל שיש לצרוך את כל המנחות בפני ה', ואסור לקחת את הבשר ממקום ההקרבה. לבסוף, הפרק קובע שאסור להקריב כל בעל חיים שמוקרב לאל אחר. זוהי תזכורת לבני ישראל שכל המנחות חייבות להיעשות לאלוהים בלבד, ושאין לעבוד לאלים אחרים. בסך הכל, ויקרא י"ז הוא פרק המתאר את חוקי ההקרבה והמנחות לאלוהים. זוהי תזכורת לבני ישראל שכל המנחות חייבות להיעשות בכבוד וביראה, ויש להתייחס לבעל החיים בזהירות ובכבוד. זוהי גם תזכורת לכך שכל המנחות חייבות להיעשות לאלוהים