ויקרא 16

פַּרשָׁנוּת

ויקרא טז הוא פרק המתמקד ביום הכיפורים, יום תשובה וטיהור לבני ישראל. זה מתחיל בהתוויית הנחיות לכהן הגדול, שאמור לכפר על עם ישראל. הוא ייקח שני עזים, אחד לחטאת ואחד לעולה, ולהטיל עליהם גורל. את השעיר שנבחר לקורבן החטאת יש להקריב, ודמו לכפר על העם. את העז האחרת יש לשלוח למדבר, לסמל את הסרת חטאי העם. לאחר מכן, הפרק ממשיך בתיאור הטקס של יום הכיפורים. הכהן הגדול צריך להיכנס למקום הקדוש ולכפר על עצמו ועל העם. הוא צריך לזרוק את דם החטאת על הכפורת ועל מזבח הקטורת. וכן עליו להעלות קטורת ולהקריב פר כחטאת. הפרק מסתיים בתזכורת לכך שיש לקיים את יום הכיפורים מדי שנה, וכי זהו יום מנוחה חגיגי. זהו יום של תשובה וטיהור, ותזכורת לצורך של העם להתרחק מחטאיו ולבקש את סליחתו של אלוהים.