ויקרא, 16

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

God gives instructions for the Day of Atonement, a day when the Israelites are to fast and make offerings to seek forgiveness for their sins.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה, אחרי מות, שני בני אהרון--בקורבתם לפני-יהוה, וימותו.

2 ויאמר יהוה אל-משה, דבר אל-אהרון אחיך, ואל-יבוא בכל-עת אל-הקודש, מבית לפרוכת--אל-פני הכפורת אשר על-הארון, ולא ימות, כי בענן, איראה על-הכפורת.

3 בזאת יבוא אהרון, אל-הקודש: בפר בן-בקר לחטאת, ואיל לעולה.

4 כתונת-בד קודש ילבש, ומכנסי-בד יהיו על-בשרו, ובאבנט בד יחגור, ובמצנפת בד יצנוף; בגדי-קודש הם, ורחץ במים את-בשרו ולבשם.

5 ומאת, עדת בני ישראל, ייקח שני-שעירי עיזים, לחטאת; ואיל אחד, לעולה.

6 והקריב אהרון את-פר החטאת, אשר-לו; וכיפר בעדו, ובעד ביתו.

7 ולקח, את-שני השעירים; והעמיד אותם לפני יהוה, פתח אוהל מועד.

8 ונתן אהרון על-שני השעירים, גורלות--גורל אחד ליהוה, וגורל אחד לעזאזל.

9 והקריב אהרון את-השעיר, אשר עלה עליו הגורל ליהוה; ועשהו, חטאת.

10 והשעיר, אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, יועמד-חי לפני יהוה, לכפר עליו--לשלח אותו לעזאזל, המדברה.

11 והקריב אהרון את-פר החטאת, אשר-לו, וכיפר בעדו, ובעד ביתו; ושחט את-פר החטאת, אשר-לו.

12 ולקח מלוא-המחתה גחלי-אש מעל המזבח, מלפני יהוה, ומלוא חופניו, קטורת סמים דקה; והביא, מבית לפרוכת.

13 ונתן את-הקטורת על-האש, לפני יהוה; וכיסה ענן הקטורת, את-הכפורת אשר על-העדות--ולא ימות.

14 ולקח מדם הפר, והזה באצבעו על-פני הכפורת קדמה; ולפני הכפורת, יזה שבע-פעמים מן-הדם--באצבעו.

15 ושחט את-שעיר החטאת, אשר לעם, והביא את-דמו, אל-מבית לפרוכת; ועשה את-דמו, כאשר עשה לדם הפר, והזה אותו על-הכפורת, ולפני הכפורת.

16 וכיפר על-הקודש, מטומאות בני ישראל, ומפשעיהם, לכל-חטאותם; וכן יעשה, לאוהל מועד, השוכן איתם, בתוך טומאותם.

17 וכל-אדם לא-יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש--עד-צאתו; וכיפר בעדו ובעד ביתו, ובעד כל-קהל ישראל.

18 ויצא, אל-המזבח אשר לפני-יהוה--וכיפר עליו; ולקח מדם הפר, ומדם השעיר, ונתן על-קרנות המזבח, סביב.

19 והזה עליו מן-הדם באצבעו, שבע פעמים; וטיהרו וקידשו, מטומאות בני ישראל.

20 וכילה מכפר את-הקודש, ואת-אוהל מועד ואת-המזבח; והקריב, את-השעיר החי.

21 וסמך אהרון את-שתי ידיו, על ראש השעיר החי, והתוודה עליו את-כל-עוונות בני ישראל, ואת-כל-פשעיהם לכל-חטאותם; ונתן אותם על-ראש השעיר, ושילח ביד-איש עיתי המדברה.

22 ונשא השעיר עליו את-כל-עוונותם, אל-ארץ גזירה; ושילח את-השעיר, במדבר.

23 ובא אהרון, אל-אוהל מועד, ופשט את-בגדי הבד, אשר לבש בבואו אל-הקודש; והניחם, שם.

24 ורחץ את-בשרו במים במקום קדוש, ולבש את-בגדיו; ויצא, ועשה את-עולתו ואת-עולת העם, וכיפר בעדו, ובעד העם.

25 ואת חלב החטאת, יקטיר המזבחה.

26 והמשלח את-השעיר, לעזאזל--יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה.

27 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת, אשר הובא את-דמם לכפר בקודש--יוציא, אל-מחוץ למחנה; ושרפו באש, את-עורותם ואת-בשרם ואת-פרשם.

28 והשורף אותם--יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה.

29 והייתה לכם, לחוקת עולם: בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את-נפשותיכם, וכל-מלאכה לא תעשו--האזרח, והגר הגר בתוככם.

30 כי-ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם: מכול, חטאותיכם, לפני יהוה, תטהרו.

31 שבת שבתון היא לכם, ועיניתם את-נפשותיכם--חוקת, עולם.

32 וכיפר הכוהן אשר-ימשח אותו, ואשר ימלא את-ידו, לכהן, תחת אביו; ולבש את-בגדי הבד, בגדי הקודש.

33 וכיפר את-מקדש הקודש, ואת-אוהל מועד ואת-המזבח יכפר; ועל הכוהנים ועל-כל-עם הקהל, יכפר.

34 והייתה-זאת לכם לחוקת עולם, לכפר על-בני ישראל מכל-חטאותם--אחת, בשנה; ויעש, כאשר ציווה יהוה את-משה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא טז הוא פרק המתמקד ביום הכיפורים, יום תשובה וטיהור לבני ישראל. זה מתחיל בהתוויית הנחיות לכהן הגדול, שאמור לכפר על עם ישראל. הוא ייקח שני עזים, אחד לחטאת ואחד לעולה, ולהטיל עליהם גורל. את השעיר שנבחר לקורבן החטאת יש להקריב, ודמו לכפר על העם. את העז האחרת יש לשלוח למדבר, לסמל את הסרת חטאי העם. לאחר מכן, הפרק ממשיך בתיאור הטקס של יום הכיפורים. הכהן הגדול צריך להיכנס למקום הקדוש ולכפר על עצמו ועל העם. הוא צריך לזרוק את דם החטאת על הכפורת ועל מזבח הקטורת. וכן עליו להעלות קטורת ולהקריב פר כחטאת. הפרק מסתיים בתזכורת לכך שיש לקיים את יום הכיפורים מדי שנה, וכי זהו יום מנוחה חגיגי. זהו יום של תשובה וטיהור, ותזכורת לצורך של העם להתרחק מחטאיו ולבקש את סליחתו של אלוהים.