ויקרא, 15

Name: ויקרא
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

God gives laws for dealing with bodily discharges, including menstruation and ejaculation.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.

2 דברו אל-בני ישראל, ואמרתם אליהם: איש איש, כי יהיה זב מבשרו--זובו, טמא הוא.

3 וזאת תהיה טומאתו, בזובו: רר בשרו את-זובו, או-החתים בשרו מזובו--טומאתו, היא.

4 כל-המשכב, אשר ישכב עליו הזב--יטמא; וכל-הכלי אשר-יישב עליו, יטמא.

5 ואיש, אשר ייגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

6 והיושב, על-הכלי, אשר-יישב עליו, הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

7 והנוגע, בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

8 וכי-ירוק הזב, בטהור--וכיבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

9 וכל-המרכב, אשר ירכב עליו הזב--יטמא.

10 וכל-הנוגע, בכול אשר יהיה תחתיו--יטמא, עד-הערב; והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

11 וכול אשר ייגע-בו הזב, וידיו לא-שטף במים--וכיבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

12 וכלי-חרש אשר-ייגע-בו הזב, יישבר; וכל-כלי-עץ--יישטף, במים.

13 וכי-יטהר הזב, מזובו--וספר לו שבעת ימים לטוהרתו, וכיבס בגדיו; ורחץ בשרו במים חיים, וטהר.

14 וביום השמיני, ייקח-לו שתי תורים, או שני, בני יונה; ובא לפני יהוה, אל-פתח אוהל מועד, ונתנם, אל-הכוהן.

15 ועשה אותם, הכוהן--אחד חטאת, והאחד עולה; וכיפר עליו הכוהן לפני יהוה, מזובו. {ס}

16 ואיש, כי-תצא ממנו שכבת-זרע--ורחץ במים את-כל-בשרו, וטמא עד-הערב.

17 וכל-בגד וכל-עור, אשר-יהיה עליו שכבת-זרע--וכובס במים, וטמא עד-הערב.

18 ואישה, אשר ישכב איש אותה שכבת-זרע--ורחצו במים, וטמאו עד-הערב. {פ}

19 ואישה כי-תהיה זבה, דם יהיה זובה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנידתה, וכל-הנוגע בה יטמא עד-הערב.

20 וכול אשר תשכב עליו בנידתה, יטמא; וכול אשר-תשב עליו, יטמא.

21 וכל-הנוגע, במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

22 וכל-הנוגע--בכל-כלי, אשר-תשב עליו: יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

23 ואם על-המשכב הוא, או על-הכלי אשר-היא יושבת-עליו--בנוגעו-בו: יטמא, עד-הערב.

24 ואם שכוב ישכב איש אותה, ותהי נידתה עליו--וטמא, שבעת ימים; וכל-המשכב אשר-ישכב עליו, יטמא. {ס}

25 ואישה כי-יזוב זוב דמה ימים רבים, בלא עת-נידתה, או כי-תזוב, על-נידתה: כל-ימי זוב טומאתה, כימי נידתה תהיה--טמאה היא.

26 כל-המשכב אשר-תשכב עליו, כל-ימי זובה--כמשכב נידתה, יהיה-לה; וכל-הכלי, אשר תשב עליו--טמא יהיה, כטומאת נידתה.

27 וכל-הנוגע בם, יטמא; וכיבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב.

28 ואם-טהרה, מזובה--וספרה לה שבעת ימים, ואחר תטהר.

29 וביום השמיני, תיקח-לה שתי תורים, או שני, בני יונה; והביאה אותם אל-הכוהן, אל-פתח אוהל מועד.

30 ועשה הכוהן את-האחד חטאת, ואת-האחד עולה; וכיפר עליה הכוהן לפני יהוה, מזוב טומאתה.

31 והיזרתם את-בני-ישראל, מטומאתם; ולא ימותו בטומאתם, בטמאם את-משכני אשר בתוכם.

32 זאת תורת, הזב, ואשר תצא ממנו שכבת-זרע, לטומאה-בה.

33 והדווה, בנידתה, והזב את-זובו, לזכר ולנקבה; ולאיש, אשר ישכב עם-טמאה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא 15 הוא פרק במקרא המתאר את חוקי הטהרה והטומאה. זה מתחיל בדיון על חוקי הטהרה של גברים ונשים, כולל חוקי הפרשות ונוזלי הגוף. לאחר מכן הוא ממשיך לדון בהלכות טומאה פולחנית לגברים ולנשים, לרבות דיני מחלות עור והפרשות גופניות. הפרק מתאר גם את הלכות הטהרה ללבוש ולבתים, וכן הלכות טהרה טקסיות למי שהפך לטמא. חוקי הטהרה והטומאה המפורטים בפרק זה חשובים לבני ישראל, שכן הם תזכורת לקדושת ה' ולחשיבות החיים של קדושה וטהרה. החוקים משמשים גם להגנה על בני ישראל מפני פגיעה פיזית ורוחנית, שכן הם תזכורת להתרחק מדברים טמאים וטמאים. בסך הכל, ויקרא 15 הוא פרק חשוב בתנ"ך המתאר את חוקי הטהרה והטומאה. הוא משמש כתזכורת לקדושת ה' ולחשיבות החיים של קדושה וטהרה. היא גם משמשת להגן על בני ישראל מפני פגיעה פיזית ורוחנית.