ויקרא, 14
אלוהים נותן חוקים לטיפול בטמון ובספחת בבתים ובבגדים.
57
פסוקים
●
5
min
Bible version
1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
2 זאת תהיה תורת המצורע, ביום טוהרתו: והובא, אל-הכוהן.
3 ויצא, הכוהן, אל-מחוץ, למחנה; וראה, הכוהן, והנה נרפא נגע-הצרעת, מן-הצרוע.
4 וציווה, הכוהן, ולקח למיטהר שתי-ציפורים חיות, טהורות; ועץ ארז, ושני תולעת ואיזוב.
5 וציווה, הכוהן, ושחט, את-הציפור האחת--אל-כלי-חרש, על-מים חיים.
6 את-הציפור החיה ייקח אותה, ואת-עץ הארז ואת-שני התולעת ואת-האיזוב; וטבל אותם ואת הציפור החיה, בדם הציפור השחוטה, על, המים החיים.
7 והזה, על המיטהר מן-הצרעת--שבע פעמים; וטיהרו, ושילח את-הציפור החיה על-פני השדה.
8 וכיבס המיטהר את-בגדיו וגילח את-כל-שיערו, ורחץ במים וטהר, ואחר, יבוא אל-המחנה; וישב מחוץ לאוהלו, שבעת ימים.
9 והיה ביום השביעי יגלח את-כל-שיערו, את-ראשו ואת-זקנו ואת גבות עיניו, ואת-כל-שיערו, יגלח; וכיבס את-בגדיו, ורחץ את-בשרו במים--וטהר.
10 וביום השמיני, ייקח שני-כבשים תמימים, וכבשה אחת בת-שנתה, תמימה; ושלושה עשרונים, סולת מנחה בלולה בשמן, ולוג אחד, שמן.
11 והעמיד הכוהן המטהר, את האיש המיטהר--ואותם: לפני יהוה, פתח אוהל מועד.
12 ולקח הכוהן את-הכבש האחד, והקריב אותו לאשם--ואת-לוג השמן; והניף אותם תנופה, לפני יהוה.
13 ושחט את-הכבש, במקום אשר ישחט את-החטאת ואת-העולה--במקום הקודש: כי כחטאת האשם הוא, לכוהן--קודש קודשים, הוא.
14 ולקח הכוהן, מדם האשם, ונתן הכוהן, על-תנוך אוזן המיטהר הימנית; ועל-בוהן ידו הימנית, ועל-בוהן רגלו הימנית.
15 ולקח הכוהן, מלוג השמן; ויצק על-כף הכוהן, השמאלית.
16 וטבל הכוהן, את-אצבעו הימנית, מן-השמן, אשר על-כפו השמאלית; והזה מן-השמן באצבעו שבע פעמים, לפני יהוה.
17 ומיתר השמן אשר על-כפו, ייתן הכוהן על-תנוך אוזן המיטהר הימנית, ועל-בוהן ידו הימנית, ועל-בוהן רגלו הימנית--על, דם האשם.
18 והנותר, בשמן אשר על-כף הכוהן, ייתן, על-ראש המיטהר; וכיפר עליו הכוהן, לפני יהוה.
19 ועשה הכוהן, את-החטאת, וכיפר, על-המיטהר מטומאתו; ואחר, ישחט את-העולה.
20 והעלה הכוהן את-העולה ואת-המנחה, המזבחה; וכיפר עליו הכוהן, וטהר. {ס}
21 ואם-דל הוא, ואין ידו משגת--ולקח כבש אחד אשם לתנופה, לכפר עליו; ועישרון סולת אחד בלול בשמן, למנחה--ולוג שמן.
22 ושתי תורים, או שני בני יונה, אשר תשיג, ידו; והיה אחד חטאת, והאחד עולה.
23 והביא אותם ביום השמיני, לטוהרתו--אל-הכוהן: אל-פתח אוהל-מועד, לפני יהוה.
24 ולקח הכוהן את-כבש האשם, ואת-לוג השמן; והניף אותם הכוהן תנופה, לפני יהוה.
25 ושחט, את-כבש האשם, ולקח הכוהן מדם האשם, ונתן על-תנוך אוזן-המיטהר הימנית; ועל-בוהן ידו הימנית, ועל-בוהן רגלו הימנית.
26 ומן-השמן, ייצוק הכוהן, על-כף הכוהן, השמאלית.
27 והזה הכוהן, באצבעו הימנית, מן-השמן, אשר על-כפו השמאלית--שבע פעמים, לפני יהוה.
28 ונתן הכוהן מן-השמן אשר על-כפו, על-תנוך אוזן המיטהר הימנית, ועל-בוהן ידו הימנית, ועל-בוהן רגלו הימנית--על-מקום, דם האשם.
29 והנותר, מן-השמן אשר על-כף הכוהן, ייתן, על-ראש המיטהר--לכפר עליו, לפני יהוה.
30 ועשה את-האחד מן-התורים, או מן-בני היונה, מאשר תשיג, ידו.
31 את אשר-תשיג ידו, את-האחד חטאת ואת-האחד עולה--על-המנחה; וכיפר הכוהן על המיטהר, לפני יהוה.
32 זאת תורת, אשר-בו נגע צרעת, אשר לא-תשיג ידו, בטוהרתו. {פ}
33 וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.
34 כי תבואו אל-ארץ כנען, אשר אני נותן לכם לאחוזה; ונתתי נגע צרעת, בבית ארץ אחוזתכם.
35 ובא אשר-לו הבית, והגיד לכוהן לאמור: כנגע, נראה לי בבית.
36 וציווה הכוהן ופינו את-הבית, בטרם יבוא הכוהן לראות את-הנגע, ולא יטמא, כל-אשר בבית; ואחר כן יבוא הכוהן, לראות את-הבית.
37 וראה את-הנגע, והנה הנגע בקירות הבית, שקערורות ירקרקות, או אדמדמות; ומראיהן שפל, מן-הקיר.
38 ויצא הכוהן מן-הבית, אל-פתח הבית; והסגיר את-הבית, שבעת ימים.
39 ושב הכוהן, ביום השביעי; וראה, והנה פשה הנגע בקירות הבית.
40 וציווה, הכוהן, וחילצו את-האבנים, אשר בהן הנגע; והשליכו אתהן אל-מחוץ לעיר, אל-מקום טמא.
41 ואת-הבית יקציע מבית, סביב; ושפכו, את-העפר אשר הקצו, אל-מחוץ לעיר, אל-מקום טמא.
42 ולקחו אבנים אחרות, והביאו אל-תחת האבנים; ועפר אחר ייקח, וטח את-הבית.
43 ואם-ישוב הנגע ופרח בבית, אחר חילץ את-האבנים, ואחרי הקצות את-הבית, ואחרי היטוח.
44 ובא, הכוהן, וראה, והנה פשה הנגע בבית--צרעת ממארת היא בבית, טמא הוא.
45 ונתץ את-הבית, את-אבניו ואת-עציו, ואת, כל-עפר הבית; והוציא אל-מחוץ לעיר, אל-מקום טמא.
46 והבא, אל-הבית, כל-ימי, הסגיר אותו--יטמא, עד-הערב.
47 והשוכב בבית, יכבס את-בגדיו; והאוכל בבית, יכבס את-בגדיו.
48 ואם-בוא יבוא הכוהן, וראה והנה לא-פשה הנגע בבית, אחרי, היטוח את-הבית--וטיהר הכוהן את-הבית, כי נרפא הנגע.
49 ולקח לחטא את-הבית, שתי ציפורים, ועץ ארז, ושני תולעת ואיזוב.
50 ושחט, את-הציפור האחת, אל-כלי-חרש, על-מים חיים.
51 ולקח את-עץ-הארז ואת-האיזוב ואת שני התולעת, ואת הציפור החיה, וטבל אותם בדם הציפור השחוטה, ובמים החיים; והזה אל-הבית, שבע פעמים.
52 וחיטא את-הבית--בדם הציפור, ובמים החיים; ובציפור החיה, ובעץ הארז ובאיזוב--ובשני התולעת.
53 ושילח את-הציפור החיה, אל-מחוץ לעיר--אל-פני השדה; וכיפר על-הבית, וטהר.
54 זאת, התורה, לכל-נגע הצרעת, ולנתק.
55 ולצרעת הבגד, ולבית.
56 ולשאת ולספחת, ולבהרת.
57 להורות, ביום הטמא וביום הטהור; זאת תורת, הצרעת. {פ}
פַּרשָׁנוּת
ויקרא י"ד הוא פרק המתאר את תהליך הניקוי של אדם שלקה במחלת עור. פרק זה מתחיל בכך שה' מדבר אל משה ואהרון, ומנחה אותם כיצד לנקות אדם שסבל ממחלת עור. ה' מורה למשה ואהרון לקחת שתי ציפורים, עץ ארז, חוט ארגמן וזעתר, ולהשתמש בהם כדי לבצע טקס טיהור. הטקס כולל הריגת אחת מהציפורים וטבילת הציפור השנייה בדמה, יחד עם עץ הארז, חוט הארגמן והזעתר. לאחר מכן הציפור משוחררת לשדה הפתוח. לאחר מכן יש לשטוף את האדם שלקה במחלת העור במים ולפזר אותו בדם הציפור. לאחר מכן האדם מוכרז נקי. פרק זה משמעותי מכיוון שהוא מראה את החשיבות של טיהור פולחני בתרבות הישראלית העתיקה. זה גם מראה את החשיבות של ביצוע הוראות ה', שכן הטקס חייב להתבצע בדיוק לפי ההוראות כדי שהאדם יוכרז נקי. פרק זה משמש גם כתזכורת לכוחו של אלוהים, שכן רק בכוחו ניתן להיטהר אדם מצרתו.
שאלות נפוצות
בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של ויקרא, פרקים 14 זה ייקח בערך 5 דקות לסיום.
יש 57 verses in ויקרא, פרקים 14.