ויקרא 13
God gives laws for dealing with various skin diseases.
59
פסוקים
●
5
min
Bible version
1 וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.
2 אדם, כי-יהיה בעור-בשרו שאת או-ספחת או בהרת, והיה בעור-בשרו, לנגע צרעת--והובא אל-אהרון הכוהן, או אל-אחד מבניו הכוהנים.
3 וראה הכוהן את-הנגע בעור-הבשר ושיער בנגע הפך לבן, ומראה הנגע עמוק מעור בשרו--נגע צרעת, הוא; וראהו הכוהן, וטימא אותו.
4 ואם-בהרת לבנה היא בעור בשרו, ועמוק אין-מראהא מן-העור, ושערה, לא-הפך לבן--והסגיר הכוהן את-הנגע, שבעת ימים.
5 וראהו הכוהן, ביום השביעי, והנה הנגע עמד בעיניו, לא-פשה הנגע בעור--והסגירו הכוהן שבעת ימים, שנית.
6 וראה הכוהן אותו ביום השביעי, שנית, והנה כהה הנגע, ולא-פשה הנגע בעור--וטיהרו הכוהן מספחת היא, וכיבס בגדיו וטהר.
7 ואם-פשה תפשה המספחת בעור, אחרי היראותו אל-הכוהן לטוהרתו; ונראה שנית, אל-הכוהן.
8 וראה, הכוהן, והנה פשתה המספחת, בעור--וטימאו הכוהן, צרעת היא. {פ}
9 נגע צרעת, כי תהיה באדם; והובא, אל-הכוהן.
10 וראה הכוהן, והנה שאת-לבנה בעור, והיא, הפכה שיער לבן; ומחית בשר חי, בשאת.
11 צרעת נושנת היא בעור בשרו, וטימאו הכוהן: לא יסגירנו, כי טמא הוא.
12 ואם-פרוח תפרח הצרעת, בעור, וכיסתה הצרעת את כל-עור הנגע, מראשו ועד-רגליו--לכל-מראה, עיני הכוהן.
13 וראה הכוהן, והנה כיסתה הצרעת את-כל-בשרו--וטיהר, את-הנגע: כולו הפך לבן, טהור הוא.
14 וביום היראות בו בשר חי, יטמא.
15 וראה הכוהן את-הבשר החי, וטימאו: הבשר החי טמא הוא, צרעת הוא.
16 או כי ישוב הבשר החי, ונהפך ללבן; ובא, אל-הכוהן.
17 וראהו, הכוהן, והנה נהפך הנגע, ללבן--וטיהר הכוהן את-הנגע, טהור הוא. {פ}
18 ובשר, כי-יהיה בו-בעורו שחין; ונרפא.
19 והיה במקום השחין, שאת לבנה, או בהרת, לבנה אדמדמת; ונראה, אל-הכוהן.
20 וראה הכוהן, והנה מראהא שפל מן-העור, ושיערה, הפך לבן--וטימאו הכוהן נגע-צרעת היא, בשחין פרחה.
21 ואם יראנה הכוהן, והנה אין-בה שיער לבן, ושפלה איננה מן-העור, והיא כהה--והסגירו הכוהן, שבעת ימים.
22 ואם-פשה תפשה, בעור--וטימא הכוהן אותו, נגע היא.
23 ואם-תחתיה תעמוד הבהרת, לא פשתה--צרבת השחין, היא; וטיהרו, הכוהן. {ס}
24 או בשר, כי-יהיה בעורו מכוות-אש; והייתה מחית המכווה, בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה.
25 וראה אותה הכוהן והנה נהפך שיער לבן בבהרת, ומראהא עמוק מן-העור--צרעת היא, במכווה פרחה; וטימא אותו הכוהן, נגע צרעת היא.
26 ואם יראנה הכוהן, והנה אין-בבהרת שיער לבן, ושפלה איננה מן-העור, והיא כהה--והסגירו הכוהן, שבעת ימים.
27 וראהו הכוהן, ביום השביעי: אם-פשה תפשה, בעור--וטימא הכוהן אותו, נגע צרעת היא.
28 ואם-תחתיה תעמוד הבהרת לא-פשתה בעור, והיא כהה--שאת המכווה, היא; וטיהרו, הכוהן--כי-צרבת המכווה, היא. {פ}
29 ואיש או אישה, כי-יהיה בו נגע, בראש, או בזקן.
30 וראה הכוהן את-הנגע, והנה מראהו עמוק מן-העור, ובו שיער צהוב, דק--וטימא אותו הכוהן נתק הוא, צרעת הראש או הזקן הוא.
31 וכי-יראה הכוהן את-נגע הנתק, והנה אין-מראהו עמוק מן-העור, ושיער שחור, אין בו--והסגיר הכוהן את-נגע הנתק, שבעת ימים.
32 וראה הכוהן את-הנגע, ביום השביעי, והנה לא-פשה הנתק, ולא-היה בו שיער צהוב; ומראה הנתק, אין עמוק מן-העור.
33 והתגלח--ואת-הנתק, לא יגלח; והסגיר הכוהן את-הנתק שבעת ימים, שנית.
34 וראה הכוהן את-הנתק ביום השביעי, והנה לא-פשה הנתק בעור, ומראהו, איננו עמוק מן-העור--וטיהר אותו הכוהן, וכיבס בגדיו וטהר.
35 ואם-פשה יפשה הנתק, בעור, אחרי, טוהרתו.
36 וראהו, הכוהן, והנה פשה הנתק, בעור--לא-יבקר הכוהן לשיער הצהוב, טמא הוא.
37 ואם-בעיניו עמד הנתק ושיער שחור צמח-בו, נרפא הנתק--טהור הוא; וטיהרו, הכוהן. {ס}
38 ואיש, או-אישה, כי-יהיה בעור-בשרם, בהרות--בהרות, לבנות.
39 וראה הכוהן, והנה בעור-בשרם בהרות--כהות לבנות: בוהק הוא פרח בעור, טהור הוא. {ס}
40 ואיש, כי יימרט ראשו--קירח הוא, טהור הוא.
41 ואם מפאת פניו, יימרט ראשו--גיבח הוא, טהור הוא.
42 וכי-יהיה בקרחת או בגבחת, נגע לבן אדמדם--צרעת פורחת היא, בקרחתו או בגבחתו.
43 וראה אותו הכוהן, והנה שאת-הנגע לבנה אדמדמת, בקרחתו, או בגבחתו--כמראה צרעת, עור בשר.
44 איש-צרוע הוא, טמא הוא; טמא יטמאנו הכוהן, בראשו נגעו.
45 והצרוע אשר-בו הנגע, בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע, ועל-שפם, יעטה; וטמא טמא, יקרא.
46 כל-ימי אשר הנגע בו, יטמא--טמא הוא: בדד יישב, מחוץ למחנה מושבו. {ס}
47 והבגד, כי-יהיה בו נגע צרעת: בבגד צמר, או בבגד פשתים.
48 או בשתי או בערב, לפשתים ולצמר; או בעור, או בכל-מלאכת עור.
49 והיה הנגע ירקרק או אדמדם, בבגד או בעור או-בשתי או-בערב או בכל-כלי-עור--נגע צרעת, הוא; והוראה, את-הכוהן.
50 וראה הכוהן, את-הנגע; והסגיר את-הנגע, שבעת ימים.
51 וראה את-הנגע ביום השביעי, כי-פשה הנגע בבגד או-בשתי או-בערב או בעור, לכול אשר-ייעשה העור, למלאכה--צרעת ממארת הנגע, טמא הוא.
52 ושרף את-הבגד או את-השתי או את-הערב, בצמר או בפשתים, או את-כל-כלי העור, אשר-יהיה בו הנגע: כי-צרעת ממארת היא, באש תישרף.
53 ואם, יראה הכוהן, והנה לא-פשה הנגע, בבגד או בשתי או בערב; או, בכל-כלי-עור.
54 וציווה, הכוהן, וכיבסו, את אשר-בו הנגע; והסגירו שבעת-ימים, שנית.
55 וראה הכוהן אחרי הוכבס את-הנגע, והנה לא-הפך הנגע את-עינו והנגע לא-פשה--טמא הוא, באש תשרפנו: פחתת היא, בקרחתו או בגבחתו.
56 ואם, ראה הכוהן, והנה כהה הנגע, אחרי הוכבס אותו--וקרע אותו, מן-הבגד או מן-העור, או מן-השתי, או מן-הערב.
57 ואם-תיראה עוד בבגד או-בשתי או-בערב, או בכל-כלי-עור--פורחת, היא: באש תשרפנו, את אשר-בו הנגע.
58 והבגד או-השתי או-הערב או-כל-כלי העור, אשר תכבס, וסר מהם, הנגע--וכובס שנית, וטהר.
59 זאת תורת נגע-צרעת בגד הצמר או הפשתים, או השתי או הערב, או, כל-כלי-עור--לטהרו, או לטמאו. {פ}
פַּרשָׁנוּת
ויקרא יג הוא פרק בתנ"ך העוסק בהלכות הצרעת. בפרק זה ה' מורה למשה כיצד לזהות ולטפל בצרעת. הפרק מתחיל בתיאור סוגי הצרעת השונים וכיצד לזהות אותם. לאחר מכן הוא ממשיך ומתאר את תהליך הטיהור והטיהור עבור אלה שלקו בצרעת. הפרק גם מתאר את ההשלכות על מי שלא ממלא אחר ההוראות שנתן אלוהים. מי שלא ימלא אחר ההנחיות ינותק מהקהילה וייחשב לטמא. זוהי תזכורת לבני ישראל כי יש למלא אחר חוקי אלוהים וכי לחוסר ציות יהיו השלכות. הפרק מסתיים בתזכורת שאלוהים הוא זה שישפוט את מי שסבלו מצרעת. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא השופט האולטימטיבי ושהוא ישפוט את אלו שנפגעו בצרעת על פי חוקיו. בסך הכל, ויקרא יג הוא פרק חשוב המתאר את חוקי הצרעת ואת ההשלכות על מי שלא ממלא אחריהם. זוהי תזכורת לבני ישראל שחייבים למלא אחר חוקי אלוהים ולאי ציות יהיו השלכות.
שאלות נפוצות
בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של ויקרא, פרקים 13 זה ייקח בערך 5 דקות לסיום.
יש 59 verses in ויקרא, פרקים 13.