ויקרא 12

פַּרשָׁנוּת

ויקרא יב הוא פרק המתווה את תקנות הטהרה לאחר הלידה. תחילתה בקביעה שאישה שיולדת בן זכר יש לראות בטמאה שבעה ימים, ועליה להמתין 33 ימים נוספים לפני שניתן להיטהר. לאחר מכן ממשיך הפרק ומסביר שאם האישה יולדת נקבה, יש לראות בה טמאה במשך 14 יום, ועליה להמתין 66 ימים נוספים לפני שניתן להיטהר. הפרק מתאר גם את המנחות שיש להעלות על מנת לטהר את האשה, הכוללות כבש ויונה או יונה. פרק זה חשוב משום שהוא מתווה את תקנות הטהרה לאחר הלידה, שהיו חלק הכרחי מחיי הדת של בני ישראל. מעניין לציין גם שתקנות הטהרה לאחר לידה שונות עבור ילדים וילדים, כאשר התקנות לילדים מחמירות יותר. ייתכן שהסיבה לכך היא שילדים נשים נתפסו כפגיעות יותר וזקוקים להגנה רבה יותר. בסך הכל, פרק זה הוא חלק חשוב בספר ויקרא, שכן הוא מתווה את תקנות הטהרה לאחר הלידה. מעניין לציין את ההבדלים בין התקנות לילדים זכרים ולנקבות, וברור שהתקנות נועדו להבטיח את שלומם והגנה על האם והילד.