ויקרא, 11

Name: ויקרא
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

God gives the Israelites laws for clean and unclean animals, and instructs them on how to tell the difference.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרון, לאמור אליהם.

2 דברו אל-בני ישראל, לאמור: זאת החיה אשר תאכלו, מכל-הבהמה אשר על-הארץ.

3 כול מפרסת פרסה, ושוסעת שסע פרסות, מעלת גרה, בבהמה--אותה, תאכלו.

4 אך את-זה, לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה: את-הגמל כי-מעלה גרה הוא, ופרסה איננו מפריס--טמא הוא, לכם.

5 ואת-השפן, כי-מעלה גרה הוא, ופרסה, לא יפריס; טמא הוא, לכם.

6 ואת-הארנבת, כי-מעלת גרה היא, ופרסה, לא הפריסה; טמאה היא, לכם.

7 ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא, ושוסע שסע פרסה, והוא, גרה לא-ייגר; טמא הוא, לכם.

8 מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תיגעו; טמאים הם, לכם.

9 את-זה, תאכלו, מכול, אשר במים: כול אשר-לו סנפיר וקשקשת במים, בימים ובנחלים--אותם תאכלו.

10 וכול אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, בימים ובנחלים, מכול שרץ המים, ומכול נפש החיה אשר במים--שקץ הם, לכם.

11 ושקץ, יהיו לכם; מבשרם לא תאכלו, ואת-נבלתם תשקצו.

12 כול אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, במים--שקץ הוא, לכם.

13 ואת-אלה תשקצו מן-העוף, לא ייאכלו שקץ הם: את-הנשר, ואת-הפרס, ואת, העוזנייה.

14 ואת-הדאה--ואת-האיה, למינה.

15 את כל-עורב, למינו.

16 ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ, למינהו.

17 ואת-הכוס ואת-השלך, ואת-הינשוף.

18 ואת-התנשמת ואת-הקאת, ואת-הרחם.

19 ואת, החסידה, האנפה, למינה; ואת-הדוכיפת, ואת-העטלף.

20 כול שרץ העוף, ההולך על-ארבע--שקץ הוא, לכם.

21 אך את-זה, תאכלו, מכול שרץ העוף, ההולך על-ארבע: אשר-לו כרעיים ממעל לרגליו, לנתר בהן על-הארץ.

22 את-אלה מהם, תאכלו--את-הארבה למינו, ואת-הסולעם למינהו; ואת-החרגול למינהו, ואת-החגב למינהו.

23 וכול שרץ העוף, אשר-לו ארבע רגליים--שקץ הוא, לכם.

24 ולאלה, תיטמאו; כל-הנוגע בנבלתם, יטמא עד-הערב.

25 וכל-הנושא, מנבלתם--יכבס בגדיו, וטמא עד-הערב.

26 לכל-הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת, וגרה איננה מעלה--טמאים הם, לכם; כל-הנוגע בהם, יטמא.

27 וכול הולך על-כפיו, בכל-החיה ההולכת על-ארבע--טמאים הם, לכם; כל-הנוגע בנבלתם, יטמא עד-הערב.

28 והנושא, את-נבלתם--יכבס בגדיו, וטמא עד-הערב; טמאים המה, לכם. {ס}

29 וזה לכם הטמא, בשרץ השורץ על-הארץ: החולד והעכבר, והצב למינהו.

30 והאנקה והכוח, והלטאה; והחומט, והתנשמת.

31 אלה הטמאים לכם, בכל-השרץ; כל-הנוגע בהם במותם, יטמא עד-הערב.

32 וכול אשר-ייפול-עליו מהם במותם יטמא, מכל-כלי-עץ או בגד או-עור או שק, כל-כלי, אשר-ייעשה מלאכה בהם; במים יובא וטמא עד-הערב, וטהר.

33 וכל-כלי-חרש--אשר-ייפול מהם, אל-תוכו: כול אשר בתוכו יטמא, ואותו תשבורו.

34 מכל-האוכל אשר ייאכל, אשר יבוא עליו מים--יטמא; וכל-משקה אשר יישתה, בכל-כלי יטמא.

35 וכול אשר-ייפול מנבלתם עליו, יטמא--תנור וכיריים יותץ, טמאים הם; וטמאים, יהיו לכם.

36 אך מעיין ובור מקוה-מים, יהיה טהור; ונוגע בנבלתם, יטמא.

37 וכי ייפול מנבלתם, על-כל-זרע זירוע אשר ייזרע--טהור, הוא.

38 וכי יותן-מים על-זרע, ונפל מנבלתם עליו--טמא הוא, לכם. {ס}

39 וכי ימות מן-הבהמה, אשר-היא לכם לאוכלה--הנוגע בנבלתה, יטמא עד-הערב.

40 והאוכל, מנבלתה--יכבס בגדיו, וטמא עד-הערב; והנושא, את-נבלתה--יכבס בגדיו, וטמא עד-הערב.

41 וכל-השרץ, השורץ על-הארץ--שקץ הוא, לא ייאכל.

42 כול הולך על-גחון וכול הולך על-ארבע, עד כל-מרבה רגליים, לכל-השרץ, השורץ על-הארץ--לא תאכלום, כי-שקץ הם.

43 אל-תשקצו, את-נפשותיכם, בכל-השרץ, השורץ; ולא תיטמאו בהם, ונטמאתם בם.

44 כי אני יהוה, אלוהיכם, והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני; ולא תטמאו את-נפשותיכם, בכל-השרץ הרומש על-הארץ.

45 כי אני יהוה, המעלה אתכם מארץ מצריים, להיות לכם, לאלוהים; והייתם קדושים, כי קדוש אני.

46 זאת תורת הבהמה, והעוף, וכול נפש החיה, הרומשת במים; ולכל-נפש, השורצת על-הארץ.

47 להבדיל, בין הטמא ובין הטהור; ובין החיה, הנאכלת, ובין החיה, אשר לא תיאכל. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ויקרא יא הוא פרק המתאר את חוקי התזונה של בני ישראל. מתחילים ברישום החיות הנחשבות נקיות וניתנות לאכילה, ואחר כך ממשיך ומפרטים את החיות הנחשבות לטמאות ואסור לאכילה. הפרק גם מתאר את ההשלכות לאכילת בהמות טמאות, כלומר שהאדם יטמא ויתנתק מהקהילה. חוקי התזונה בפרק זה חשובים לבני ישראל כי הם דרך להבדיל משאר העמים. על ידי קיום חוקים אלה, בני ישראל יכולים לשמור על זהותם ולהישאר נבדלים מעמים אחרים. בנוסף, חוקים אלו הם דרך להראות כבוד לאלוהים ולבריאתו. על ידי שמירה על חוקים אלה, בני ישראל מראים שהם מכירים באלוהים כבורא ושהם מוכנים לציית לפקודותיו. בסך הכל, ויקרא יא הוא פרק חשוב המתאר את חוקי התזונה של בני ישראל. חוקים אלו חשובים לבני ישראל כדי לשמור על זהותם ולהראות כבוד לאלוהים ולבריאתו.