קינות 4

פַּרשָׁנוּת

איכה 4 הוא פרק של צער וייאוש. הנביא ירמיהו מקונן על חורבן ירושלים ועל גלות בני יהודה. הוא מצייר תמונה חיה של סבלם של האנשים, ומתאר את מצבם כגרוע מזה של בעלי חיים. הוא מדבר על כך שהעיר נבזזה והאנשים נלקחים בשלשלאות. הוא מדבר על האנשים שנמכרים לעבדות ועל הנשים שהופרו. הוא מדבר על האנשים שהם כל כך נואשים שהם מוכנים לאכול את הילדים שלהם. דברי הנביא מלאים צער וצער. הוא מדבר על הסבל של האנשים כעל כל כך גדול שהוא מעבר למילים. הוא מדבר על כך שהדמעות של האנשים היו כה רבות עד שלא ניתן למדוד אותן. הוא מדבר על האומללות של העם כל כך עמוקה שאי אפשר לבטא אותה. דברי הנביא הם תזכורת להשלכות של חטא ואי ציות. הוא מדבר על הסבל של האנשים כתוצאה ממעשיהם. הוא מדבר על עונשו של האנשים כצודק וראוי. הוא מדבר על הסבל של האנשים כאזהרה לאחרים להתרחק מהחטא ולפנות לאלוהים. דברי הנביא הם קריאה לתשובה. הוא מדבר על הצורך של העם להתרחק מחטאו ולפנות לאלוהים. הוא מדבר על הצורך של העם להשפיל את עצמו ולבקש את רחמי ה'. הוא מדבר על הצורך של העם לבקש את סליחתו של אלוהים ולחזור מדרכיו המרושעות. דברי הנביא הם תזכורת לכוחה של אהבת ה' ורחמיו. הוא מדבר על התקווה שניתן למצוא בהבטחותיו של אלוהים. הוא מדבר על הנוחות שיכולה