קינות, 3

Name: קינות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

למרות הסבל והקשיים, המחבר מוצא תקווה באלוהים וברחמיו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 אני הגבר ראה עוני, בשבט עברתו.

2 אותי נהג ויולך, חושך ולא-אור.

3 אך בי ישוב יהפוך ידו, כל-היום. {ס}

4 בילה בשרי ועורי, שיבר עצמותיי.

5 בנה עליי ויקף, ראש ותלאה.

6 במחשכים הושיבני, כמתי עולם. {ס}

7 גדר בעדי ולא אצא, הכביד נחושתי.

8 גם כי אזעק ואשווע, שתם תפילתי.

9 גדר דרכיי בגזית, נתיבותיי עיווה. {ס}

10 דוב אורב הוא לי, ארי במסתרים.

11 דרכיי סורר ויפשחני, שמני שומם.

12 דרך קשתו ויציבני, כמטרה לחץ. {ס}

13 הביא, בכליותיי, בני, אשפתו.

14 הייתי שחוק לכל-עמי, נגינתם כל-היום.

15 השביעני במרורים, הרווני לענה. {ס}

16 ויגרס בחצץ שיניי, הכפישני באפר.

17 ותזנח משלום נפשי, נשיתי טובה.

18 ואומר אבד נצחי, ותוחלתי מיהוה. {ס}

19 זכור-עוניי ומרודי, לענה וראש.

20 זכור תזכור, ותשוח עליי נפשי.

21 זאת אשיב אל-ליבי, על-כן אוחיל. {ס}

22 חסדי יהוה כי לא-תמנו, כי לא-כלו רחמיו.

23 חדשים, לבקרים, רבה, אמונתך.

24 חלקי יהוה אמרה נפשי, על-כן אוחיל לו. {ס}

25 טוב יהוה לקוויו, לנפש תדרשנו.

26 טוב ויחיל ודומם, לתשועת יהוה.

27 טוב לגבר, כי-יישא עול בנעוריו. {ס}

28 יישב בדד ויידום, כי נטל עליו.

29 ייתן בעפר פיהו, אוליי יש תקווה.

30 ייתן למכהו לחי, ישבע בחרפה. {ס}

31 כי לא יזנח לעולם, אדוניי.

32 כי אם-הוגה, וריחם כרוב חסדיו.

33 כי לא עינה מליבו, ויגה בני-איש. {ס}

34 לדכא תחת רגליו, כול אסירי ארץ.

35 להטות, משפט-גבר, נגד, פני עליון.

36 לעוות אדם בריבו, אדוניי לא ראה. {ס}

37 מי זה אמר ותהי, אדוניי לא ציווה.

38 מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב.

39 מה-יתאונן אדם חי, גבר על-חטאיו. {ס}

40 נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד-יהוה.

41 נישא לבבנו אל-כפיים, אל-אל בשמיים.

42 נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת. {ס}

43 סכות באף ותרדפנו, הרגת לא חמלת.

44 סכות בענן לך, מעבור תפילה.

45 סחי ומאוס תשימנו, בקרב העמים. {ס}

46 פצו עלינו פיהם, כל-אויבינו.

47 פחד ופחת היה לנו, השאת והשבר.

48 פלגי-מים תרד עיני, על-שבר בת-עמי. {ס}

49 עיני ניגרה ולא תדמה, מאין הפוגות.

50 עד-ישקיף וירא, יהוה משמיים.

51 עיני עוללה לנפשי, מכול בנות עירי. {ס}

52 צוד צדוני כציפור, אויביי חינם.

53 צמתו בבור חיי, וידו-אבן בי.

54 צפו-מים על-ראשי, אמרתי נגזרתי. {ס}

55 קראתי שמך יהוה, מבור תחתייות.

56 קולי, שמעת: אל-תעלם אוזנך לרווחתי, לשוועתי.

57 קרבת ביום אקראך, אמרת אל-תירא. {ס}

58 רבת אדוניי ריבי נפשי, גאלת חיי.

59 ראית יהוה עוותתי, שופטה משפטי.

60 ראית, כל-נקמתם--כל-מחשבותם, לי. {ס}

61 שמעת חרפתם יהוה, כל-מחשבותם עליי.

62 שפתי קמיי והגיונם, עליי כל-היום.

63 שבתם וקימתם הביטה, אני מנגינתם. {ס}

64 תשיב להם גמול יהוה, כמעשה ידיהם.

65 תיתן להם מגינת-לב, תאלתך להם.

66 תרדוף באף ותשמידם, מתחת שמי יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

איכה ג' הוא פרק עוצמתי המדבר על עומק הייאוש וחוסר התקווה שחוו בני יהודה כתוצאה מהפלישה הבבלית. הפרק מתחיל בתחינה לאלוהים שיזכור את סבלם של העם וישיבם ליושנה. לאחר מכן, הדובר משקף את הכאב והצער שהם סבלו, ומציין שזה היה כל כך גדול עד שזה הפך לחלק מעצם היותם. לאחר מכן, הדובר חושב על העובדה שלמרות כל הסבל, אלוהים לא נטש אותם, אלא היה נאמן להם וסיפק להם תקווה ונחמה. הפרק מסתיים בתחינה לאלוהים שיחזיר את בני יהודה ויחזירם לתפארתם. פרק זה הוא תזכורת רבת עוצמה לסבל שחוו בני יהודה כתוצאה מהפלישה הבבלית. היא גם תזכורת לנאמנותו וחסדו של אלוהים, אפילו בעיצומו של סבל גדול. הפרק משמש כתזכורת לכך שאלוהים תמיד איתנו, גם בזמנים האפלים ביותר, ושהוא לעולם לא ינטוש אותנו.