קינות, 2

המחבר מבכה את חומרת זעמו של ה' על ירושלים ואנשיה.

Lamentations, 2

22
פסוקים
2
min

Bible version

1 איכה יעיב באפו אדוניי, את-בת-ציון--השליך משמיים ארץ, תפארת ישראל; ולא-זכר הדום-רגליו, ביום אפו.  {ס} 
2 בילע אדוניי ולא חמל, את כל-נאות יעקוב--הרס בעברתו מבצרי בת-יהודה, הגיע לארץ; חילל ממלכה, ושריה.  {ס} 
3 גדע בחורי-אף, כול קרן ישראל--השיב אחור ימינו, מפני אויב; ויבער ביעקוב כאש להבה, אכלה סביב.  {ס} 
4 דרך קשתו כאויב, ניצב ימינו כצר, ויהרוג, כול מחמדי-עין; באוהל, בת-ציון, שפך כאש, חמתו.  {ס} 
5 היה אדוניי כאויב, בילע ישראל--בילע כל-ארמנותיה, שיחת מבצריו; וירב, בבת-יהודה, תאנייה, ואנייה.  {ס} 
6 ויחמוס כגן שוכו, שיחת מועדו; שיכח יהוה בציון מועד ושבת, וינאץ בזעם-אפו מלך וכוהן.  {ס} 
7 זנח אדוניי מזבחו, ניאר מקדשו--הסגיר ביד-אויב, חומות ארמנותיה; קול נתנו בבית-יהוה, כיום מועד.  {ס} 
8 חשב יהוה להשחית, חומת בת-ציון--נטה קו, לא-השיב ידו מבלע; ויאבל-חיל וחומה, יחדיו אומללו.  {ס} 
9 טבעו בארץ שעריה, איבד ושיבר בריחיה; מלכה ושריה בגויים, אין תורה--גם-נביאיה, לא-מצאו חזון מיהוה.  {ס} 
10 יישבו לארץ יידמו, זקני בת-ציון--העלו עפר על-ראשם, חגרו שקים; הורידו לארץ ראשן, בתולות ירושלים.  {ס} 
11 כלו בדמעות עיניי, חומרמרו מעיי--נשפך לארץ כבדי, על-שבר בת-עמי:  ביעטף עולל ויונק, ברחובות קריה.  {ס} 
12 לאימותם, יאמרו, איה, דגן ויין:  בהתעטפם כחלל, ברחובות עיר--בהשתפך נפשם, אל-חיק אימותם.  {ס} 
13 מה-אעידך מה אדמה-לך, הבת ירושלים--מה אשווה-לך ואנחמך, בתולת בת-ציון:  כי-גדול כים שברך, מי ירפא-לך.  {ס} 
14 נביאייך, חזו לך שוא ותפל, ולא-גילו על-עוונך, להשיב שבותך; ויחזו לך, משאות שוא ומדוחים.  {ס} 
15 ספקו עלייך כפיים, כל-עוברי דרך--שרקו ויניעו ראשם, על-בת ירושלים:  הזאת העיר, שיאמרו כלילת יופי--משוש, לכל-הארץ.  {ס} 
16 פצו עלייך פיהם, כל-אויבייך--שרקו ויחרקו-שן, אמרו בילענו; אך זה היום שקיווינוהו, מצאנו ראינו.  {ס} 
17 עשה יהוה אשר זמם, ביצע אמרתו אשר ציווה מימי-קדם--הרס, ולא חמל; וישמח עלייך אויב, הרים קרן צרייך.  {ס} 
18 צעק ליבם, אל-אדוניי; חומת בת-ציון הורידי כנחל דמעה, יומם ולילה--אל-תיתני פוגת לך, אל-תידום בת-עינך.  {ס} 
19 קומי רוני בלילה, לראש אשמורות--שפכי כמים ליבך, נוכח פני אדוניי; שאי אליו כפייך, על-נפש עוללייך--העטופים ברעב, בראש כל-חוצות.  {ס} 
20 ראה יהוה והביטה, למי עוללת כה:  אם-תאכלנה נשים פריים עוללי טיפוחים, אם-ייהרג במקדש אדוניי כוהן ונביא.  {ס} 
21 שכבו לארץ חוצות נער וזקן, בתולותיי ובחוריי נפלו בחרב; הרגת ביום אפך, טבחת לא חמלת.  {ס} 
22 תקרא כיום מועד מגוריי מסביב, ולא היה ביום אף-יהוה פליט ושריד:  אשר-טיפחתי וריביתי, אויבי כילם.  {פ}

פַּרשָׁנוּת

איכה ב' הוא פרק עוצמתי המדבר על הצער והייסורים העמוקים של עם ישראל. הנביא ירמיהו מקונן על חורבן ירושלים וגלות עם ישראל. הוא מדבר על החרבת העיר ועל בית המקדש שנחרב. הוא מדבר על פיזור העם ועל הארץ שוממה. הוא מדבר על כעסו וחמתו של ה' על עם ישראל. הוא מדבר על כך שיד ה' כבדה עליהם ועל חמתו של ה' נשפכת עליהם. הדימויים של הפרק חיים ועוצמתיים. ירמיהו מדבר על ירי חיצי ה' לעבר עם ישראל ועל יד ה' שהושטה עליהם. הוא מדבר על כך שזעמו של ה' הוא כמו אש המכלה כל דבר בדרכה. הוא מדבר על כך שכעסו של האדון הוא כמו סערה שמביאה הרס וחורבן. הוא מדבר על כך שחמתו של האדון היא כמו מבול הסוחף את כל מה שנקרה בדרכו. הפרק מסתיים בתחינה לרחמים ובתחינה לה' שיזכור את בריתו עם עם ישראל. ירמיהו מתחנן בפני ה' לרחם על עמו ולהשיבם לארצו. הוא מתחנן בפני ה' לזכור את הבטחותיו ולהחזיר את עמו למולדתם. איכה ב' הוא פרק עוצמתי המדבר על הצער והייסורים העמוקים של עם ישראל. הוא מדבר על חורבן ירושלים וגלות עם ישראל. הוא מדבר על כעסו וחמתו של ה' על עם ישראל. היא מדברת על כך שיד ה' כבדה עליהם ועל חמתו של ה' נשפכת עליהם.

Download BiblePics Mobile App
Biblepics mobile app

צ'אט עם דמויות מקראיות

חפש הדרכה והיכנס בשער לחוכמת המקרא

לְשׂוֹחֵחַ

שאלות נפוצות

בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של קינות, פרקים 2 זה ייקח בערך 2 דקות לסיום.

יש 22 verses in קינות, פרקים 2.