שופטים, 9

Name: שופטים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אבימלך, אחד מבני גדעון, מתמלכם והואות את אחיו למען לחזק כוחו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וילך אבימלך בן-ירובעל שכמה, אל-אחי אימו; וידבר אליהם, ואל-כל-משפחת בית-אבי אימו לאמור.

2 דברו-נא באוזני כל-בעלי שכם, מה-טוב לכם--המשול בכם שבעים איש כול בני ירובעל, אם-משול בכם איש אחד; וזכרתם, כי-עצמכם ובשרכם אני.

3 וידברו אחי-אימו עליו, באוזני כל-בעלי שכם, את כל-הדברים, האלה; ויט ליבם אחרי אבימלך, כי אמרו אחינו הוא.

4 וייתנו-לו שבעים כסף, מבית בעל ברית; וישכור בהם אבימלך, אנשים ריקים ופוחזים, וילכו, אחריו.

5 ויבוא בית-אביו, עופרתה, ויהרוג את-אחיו בני-ירובעל שבעים איש, על-אבן אחת; וייוותר יותם בן-ירובעל, הקטון--כי נחבא. {ס}

6 וייאספו כל-בעלי שכם, וכל-בית מילוא, וילכו, וימליכו את-אבימלך למלך--עם-אילון מוצב, אשר בשכם.

7 ויגידו ליותם, וילך ויעמוד בראש הר-גריזים, ויישא קולו, ויקרא; ויאמר להם, שמעו אליי בעלי שכם, וישמע אליכם, אלוהים.

8 הלוך הלכו העצים, למשוח עליהם מלך; ויאמרו לזית, מולכה עלינו.

9 ויאמר להם, הזית, החודלתי את-דשני, אשר-בי יכבדו אלוהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים.

10 ויאמרו העצים, לתאנה: לכי-את, מולכי עלינו.

11 ותאמר להם, התאנה, החודלתי את-מותקי, ואת-תנובתי הטובה; והלכתי, לנוע על-העצים.

12 ויאמרו העצים, לגפן: לכי-את, מולכי עלינו.

13 ותאמר להם, הגפן, החודלתי את-תירושי, המשמח אלוהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים.

14 ויאמרו כל-העצים, אל-האטד: לך אתה, מלוך-עלינו.

15 ויאמר האטד, אל-העצים, אם באמת אתם מושחים אותי למלך עליכם, בואו חסו בצילי; ואם-אין--תצא אש מן-האטד, ותאכל את-ארזי הלבנון.

16 ועתה, אם-באמת ובתמים עשיתם, ותמליכו, את-אבימלך; ואם-טובה עשיתם עם-ירובעל ועם-ביתו, ואם-כגמול ידיו עשיתם לו.

17 אשר-נלחם אבי, עליכם; וישלך את-נפשו מנגד, ויצל אתכם מיד מדיין.

18 ואתם קמתם על-בית אבי, היום, ותהרגו את-בניו שבעים איש, על-אבן אחת; ותמליכו את-אבימלך בן-אמתו, על-בעלי שכם, כי אחיכם, הוא.

19 ואם-באמת ובתמים עשיתם עם-ירובעל ועם-ביתו, היום הזה--שמחו, באבימלך, וישמח גם-הוא, בכם.

20 ואם-אין--תצא אש מאבימלך, ותאכל את-בעלי שכם ואת-בית מילוא; ותצא אש מבעלי שכם, ומבית מילוא, ותאכל, את-אבימלך.

21 וינס יותם, ויברח וילך בארה; ויישב שם, מפני אבימלך אחיו. {פ}

22 וישר אבימלך על-ישראל, שלוש שנים.

23 וישלח אלוהים, רוח רעה, בין אבימלך, ובין בעלי שכם; ויבגדו בעלי-שכם, באבימלך.

24 לבוא, חמס שבעים בני-ירובעל; ודמם, לשום על-אבימלך אחיהם אשר הרג אותם, ועל בעלי שכם, אשר-חיזקו את-ידיו להרוג את-אחיו.

25 וישימו לו בעלי שכם מארבים, על ראשי ההרים, ויגזלו, את כל-אשר-יעבור עליהם בדרך; ויוגד, לאבימלך. {פ}

26 ויבוא געל בן-עבד, ואחיו, ויעברו, בשכם; ויבטחו-בו, בעלי שכם.

27 וייצאו השדה ויבצרו את-כרמיהם, וידרכו, ויעשו, הילולים; ויבואו, בית אלוהיהם, ויאכלו וישתו, ויקללו את-אבימלך.

28 ויאמר געל בן-עבד, מי-אבימלך ומי-שכם כי נעבדנו--הלוא בן-ירובעל, וזבול פקידו; עבדו, את-אנשי חמור אבי שכם, ומדוע, נעבדנו אנחנו.

29 ומי ייתן את-העם הזה, בידי, ואסירה, את-אבימלך; ויאמר, לאבימלך, רבה צבאך, וצאה.

30 וישמע, זבול שר-העיר, את-דברי, געל בן-עבד; וייחר, אפו.

31 וישלח מלאכים אל-אבימלך, בתורמה לאמור: הנה געל בן-עבד ואחיו באים שכמה, והנם צרים את-העיר עליך.

32 ועתה קום לילה, אתה והעם אשר-איתך; וארוב, בשדה.

33 והיה בבוקר כזרוח השמש, תשכים ופשטת על-העיר; והנה-הוא והעם אשר-איתו, יוצאים אליך, ועשית לו, כאשר תמצא ידך.

34 ויקם אבימלך וכל-העם אשר-עימו, לילה; ויארבו על-שכם, ארבעה ראשים.

35 וייצא, געל בן-עבד, ויעמוד, פתח שער העיר; ויקם אבימלך והעם אשר-איתו, מן-המארב.

36 וירא-געל, את-העם, ויאמר אל-זבול, הנה-עם יורד מראשי ההרים; ויאמר אליו זבול, את צל ההרים אתה רואה כאנשים.

37 ויוסף עוד געל, לדבר, ויאמר, הנה-עם יורדים מעם טבור הארץ; וראש-אחד בא, מדרך אילון מעוננים.

38 ויאמר אליו זבול, איה איפוא פיך אשר תאמר, מי אבימלך, כי נעבדנו: הלוא זה העם אשר מאסת בו, צא-נא עתה והילחם בו.

39 וייצא געל, לפני בעלי שכם; ויילחם, באבימלך.

40 וירדפהו אבימלך, וינס מפניו; וייפלו חללים רבים, עד-פתח השער.

41 ויישב אבימלך, בארומה; ויגרש זבול את-געל ואת-אחיו, משבת בשכם. {ס}

42 ויהי, ממוחרת, וייצא העם, השדה; ויגידו, לאבימלך.

43 וייקח את-העם, ויחצם לשלושה ראשים, ויארוב, בשדה; וירא, והנה העם יוצא מן-העיר, ויקם עליהם, ויכם.

44 ואבימלך, והראשים אשר עימו, פשטו, ויעמדו פתח שער העיר; ושני הראשים, פשטו על-כל-אשר בשדה--ויכום.

45 ואבימלך נלחם בעיר, כול היום ההוא, וילכוד את-העיר, ואת-העם אשר-בה הרג; וייתוץ, את-העיר, ויזרעהא, מלח. {פ}

46 וישמעו, כל-בעלי מגדל-שכם; ויבואו אל-צריח, בית אל ברית.

47 ויוגד, לאבימלך: כי התקבצו, כל-בעלי מגדל-שכם.

48 ויעל אבימלך הר-צלמון, הוא וכל-העם אשר-איתו, וייקח אבימלך את-הקרדומות בידו ויכרות שוכת עצים, ויישאהא וישם על-שכמו; ויאמר אל-העם אשר-עימו, מה ראיתם עשיתי--מהרו, עשו כמוני.

49 ויכרתו גם-כל-העם איש שוכו, וילכו אחרי אבימלך וישימו על-הצריח, ויציתו עליהם את-הצריח, באש; וימותו גם כל-אנשי מגדל-שכם, כאלף--איש ואישה. {פ}

50 וילך אבימלך, אל-תבץ; וייחן בתבץ, וילכדה.

51 ומגדל-עוז, היה בתוך-העיר, וינוסו שמה כל-האנשים והנשים וכול בעלי העיר, ויסגרו בעדם; ויעלו, על-גג המגדל.

52 ויבוא אבימלך עד-המגדל, ויילחם בו; וייגש עד-פתח המגדל, לשורפו באש.

53 ותשלך אישה אחת, פלח רכב--על-ראש אבימלך; ותריץ, את-גולגולתו.

54 ויקרא מהרה אל-הנער נושא כליו, ויאמר לו שלוף חרבך ומותתני--פן-יאמרו לי, אישה הרגתהו; וידקרהו נערו, וימות.

55 ויראו איש-ישראל, כי מת אבימלך; וילכו, איש למקומו.

56 וישב אלוהים, את רעת אבימלך, אשר עשה לאביו, להרוג את-שבעים אחיו.

57 ואת, כל-רעת אנשי שכם, השיב אלוהים, בראשם; ותבוא אליהם, קללת יותם בן-ירובעל. {פ}

פַּרשָׁנוּת

שופטים פרק ט' הוא נרטיב של האירועים שהתרחשו לאחר מות גדעון. לאחר מותו של גדעון פנו בני ישראל מה' והחלו לעבוד לאלי השקר של הכנענים. זה הוביל למלחמת אחים בין שבטי ישראל. אבימלך, בן גדעון, רצה להיות מלך ישראל וביקש את עזרת השכימים כדי להשיג זאת. השכם הסכימו לעזור לאבימלך והוא הומלך. לאחר מכן המשיך אבימלך לדכא את אנשי שכם ואת ערי הסביבה. הוא הרס את העיר שכם והרג את כל יושביה. לאחר מכן המשיך לדכא את שאר ערי האזור. בני שכם ביקשו אז את עזרתו של יותם בן גדעון כדי לנקום את מות עמם. יותם הזהיר את אנשי שכם מהשלכות מעשיהם ואמר להם שאלוהים ישפוט אותם על רשעתם. אנשי שכם התעלמו מאזהרת יותם והמשיכו לתמוך באבימלך. כתוצאה מכך שלח אלוהים רוח רעה כדי לגרום לריב בין אבימלך לאנשי שכם. זה הוביל למלחמת אחים בין אבימלך לאנשי שכם. בסופו של דבר נהרג אבימלך ואנשי שכם ניצחו. פרק זה משמש אזהרה לעם ישראל להישאר נאמן לה' ולא להתרחק ממנו. זה גם משמש כתזכורת לכך שאלוהים ישפוט את העושים רוע ויביא צדק עם המדוכאים.