שופטים, 16

Name: שופטים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

שמשון מתאהב בדלילה, אשר מוגנתו ומגרמת לו לאבד את כוחו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וילך שמשון, עזתה; וירא-שם אישה זונה, ויבוא אליה.

2 לעזתים לאמור, בא שמשון הנה, ויסובו ויארבו-לו כל-הלילה, בשער העיר; ויתחרשו כל-הלילה לאמור, עד-אור הבוקר והרגנוהו.

3 וישכב שמשון, עד-חצי הלילה, ויקם בחצי הלילה ויאחוז בדלתות שער-העיר ובשתי המזוזות, וייסעם עם-הבריח וישם על-כתפיו; ויעלם אל-ראש ההר, אשר על-פני חברון. {פ}

4 ויהי, אחרי-כן, ויאהב אישה, בנחל שורק; ושמה, דלילה.

5 ויעלו אליה סרני פלשתים, ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כוחו גדול, ובמה נוכל לו, ואסרנוהו לענותו; ואנחנו, ניתן-לך, איש, אלף ומאה כסף.

6 ותאמר דלילה, אל-שמשון, הגידה-נא לי, במה כוחך גדול; ובמה תיאסר, לענותך.

7 ויאמר אליה, שמשון, אם-יאסרוני בשבעה יתרים לחים, אשר לא-חורבו--וחליתי והייתי, כאחד האדם.

8 ויעלו-לה סרני פלשתים, שבעה יתרים לחים--אשר לא-חורבו; ותאסרהו, בהם.

9 והאורב, יושב לה בחדר, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וינתק, את-היתרים, כאשר יינתק פתיל-הנעורת בהריחו אש, ולא נודע כוחו.

10 ותאמר דלילה, אל-שמשון, הנה התלת בי, ותדבר אליי כזבים; עתה הגידה-נא לי, במה תיאסר.

11 ויאמר אליה--אם-אסור יאסרוני בעבותים חדשים, אשר לא-נעשה בהם מלאכה: וחליתי והייתי, כאחד האדם.

12 ותיקח דלילה עבותים חדשים ותאסרהו בהם, ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון, והאורב, יושב בחדר; וינתקם מעל זרועותיו, כחוט.

13 ותאמר דלילה אל-שמשון, עד-הנה התלת בי ותדבר אליי כזבים--הגידה לי, במה תיאסר; ויאמר אליה--אם-תארגי את-שבע מחלפות ראשי, עם-המסכת.

14 ותתקע, ביתד, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וייקץ, משנתו, וייסע את-היתד הארג, ואת-המסכת.

15 ותאמר אליו, איך תאמר אהבתיך, וליבך, אין איתי: זה שלוש פעמים, התלת בי, ולא-הגדת לי, במה כוחך גדול.

16 ויהי כי-הציקה לו בדבריה, כל-הימים--ותאלצהו; ותקצר נפשו, למות.

17 ויגד-לה את-כל-ליבו, ויאמר לה מורה לא-עלה על-ראשי--כי-נזיר אלוהים אני, מבטן אימי; אם-גולחתי וסר ממני כוחי, וחליתי והייתי ככל-האדם.

18 ותרא דלילה, כי-הגיד לה את-כל-ליבו, ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמור עלו הפעם, כי-הגיד לי את-כל-ליבו; ועלו אליה סרני פלשתים, ויעלו הכסף בידם.

19 ותיישנהו, על-ברכיה, ותקרא לאיש, ותגלח את-שבע מחלפות ראשו; ותחל, לענותו, ויסר כוחו, מעליו.

20 ותאמר, פלשתים עליך שמשון; וייקץ משנתו, ויאמר אצא כפעם בפעם ואינער, והוא לא ידע, כי יהוה סר מעליו.

21 ויאחזוהו פלשתים, וינקרו את-עיניו; ויורידו אותו עזתה, ויאסרוהו בנחושתיים, ויהי טוחן, בבית האסורים.

22 ויחל שיער-ראשו לצמח, כאשר גולח. {פ}

23 וסרני פלשתים, נאספו לזבוח זבח-גדול לדגון אלוהיהם--ולשמחה; ויאמרו--נתן אלוהינו בידנו, את שמשון אויבנו.

24 ויראו אותו העם, ויהללו את-אלוהיהם: כי אמרו, נתן אלוהינו בידנו את-אויבנו, ואת מחריב ארצנו, ואשר הרבה את-חללינו.

25 ויהי, כטוב ליבם, ויאמרו, קראו לשמשון וישחק-לנו; ויקראו לשמשון מבית האסורים, ויצחק לפניהם, ויעמידו אותו, בין העמודים.

26 ויאמר שמשון אל-הנער המחזיק בידו, הניחה אותי, והמישני את-העמודים, אשר הבית נכון עליהם; ואישען, עליהם.

27 והבית, מלא האנשים והנשים, ושמה, כול סרני פלשתים; ועל-הגג, כשלושת אלפים איש ואישה, הרואים, בשחוק שמשון.

28 ויקרא שמשון אל-יהוה, ויאמר: אדוניי יהוה זוכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה, האלוהים, ואינקמה נקם-אחת משתי עיניי, מפלשתים.

29 וילפות שמשון את-שני עמודי התווך, אשר הבית נכון עליהם, וייסמך, עליהם--אחד בימינו, ואחד בשמאלו.

30 ויאמר שמשון, תמות נפשי עם-פלשתים, ויט בכוח, וייפול הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו; ויהיו המתים, אשר המית במותו, רבים, מאשר המית בחייו.

31 ויירדו אחיו וכל-בית אביהו, וישאו אותו, ויעלו ויקברו אותו בין צורעה ובין אשתאול, בקבר מנוח אביו; והוא שפט את-ישראל, עשרים שנה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

שופטים טז הוא פרק בברית הישנה של התנ"ך המספר את סיפורו של שמשון, אדם בעל כוח רב אשר נבחר על ידי אלוהים לחלץ את בני ישראל מהפלשתים. בפרק זה מתעתע שמשון על ידי דלילה, אשה פלשתית, לגלות את סוד כוחו. לאחר ששמשון מגלה את הסוד, דלילה קוראת לפלשתים ללכוד אותו. למרות מצבו המוחלש, שמשון מסוגל להשתמש בכוחו שנותר להפיל את מקדש הפלשתים, תוך הרג את עצמו ואת רבים מהפלשתים. פרק זה משמש כתזכורת לכוחו של אלוהים ולחשיבות האמונה. למרות שדלילה הונה אותו, שמשון עדיין האמין באלוהים והיה מסוגל להשתמש בכוחו שנותר כדי להפיל את מקדש הפלשתים. מעשה זה של אמונה ואומץ משמש לכולנו דוגמה לכוחה של האמונה ולחשיבות האמון באלוהים. סיפורו של שמשון משמש גם אזהרה לכולנו. עלינו להיזהר שלא להונות על ידי מזימות אויבינו ולהישאר ערניים באמונתנו. עלינו גם לזכור שאלוהים תמיד איתנו ויספק לנו כוח ואומץ כאשר אנו זקוקים לכך ביותר.