יונה, 4

Name: יונה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

יונה נהיה כועס ומתוסכל מכך שאלוהים חס על נינוה, ואלוהים מלמד את יונה שיעור על רחמיו וחמלתו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויירע אל-יונה, רעה גדולה; וייחר, לו.

2 ויתפלל אל-יהוה ויאמר, אנה יהוה הלוא-זה דברי עד-היותי על-אדמתי--על-כן קידמתי, לברוח תרשישה: כי ידעתי, כי אתה אל-חנון ורחום, ארך אפיים ורב-חסד, וניחם על-הרעה.

3 ועתה יהוה, קח-נא את-נפשי ממני: כי טוב מותי, מחיי. {ס}

4 ויאמר יהוה, ההיטב חרה לך.

5 וייצא יונה מן-העיר, ויישב מקדם לעיר; ויעש לו שם סוכה, ויישב תחתיה בצל, עד אשר יראה, מה-יהיה בעיר.

6 וימן יהוה-אלוהים קיקיון ויעל מעל ליונה, להיות צל על-ראשו, להציל לו, מרעתו; וישמח יונה על-הקיקיון, שמחה גדולה.

7 וימן האלוהים תולעת, בעלות השחר למוחרת; ותך את-הקיקיון, וייבש.

8 ויהי כזרוח השמש, וימן אלוהים רוח קדים חרישית, ותך השמש על-ראש יונה, ויתעלף; וישאל את-נפשו, למות, ויאמר, טוב מותי מחיי.

9 ויאמר אלוהים אל-יונה, ההיטב חרה-לך על-הקיקיון; ויאמר, היטב חרה-לי עד-מוות.

10 ויאמר יהוה--אתה חסת על-הקיקיון, אשר לא-עמלת בו ולא גידלתו: שבן-לילה היה, ובן-לילה אבד.

11 ואני לא אחוס, על-נינווה העיר הגדולה--אשר יש-בה הרבה משתים-עשרה רבו אדם, אשר לא-ידע בין-ימינו לשמאלו, ובהמה, רבה. {ש}

פַּרשָׁנוּת

ביונה פרק ד' אנו רואים את תגובתו של יונה הנביא לרחמי ה' וחמלתו כלפי בני נינוה. לאחר שיונה הטיף לאנשי נינוה והם חזרו בתשובה על חטאיהם, ה' רחם עליהם ולא הביא את החורבן שיונה הזהיר אותם ממנו. יונה כעס ומתוסכל מכך שאלוהים לא עמד במילתו והחריב את העיר. בתגובה לכך יצא יונה ועשה לעצמו מקלט כדי להמתין ולראות מה יעלה בגורל נינוה. הוא קיווה שאלוהים עדיין יביא חורבן על העיר. עם זאת, לאלוהים היו תוכניות אחרות. הוא שלח צמח לגדול ולספק צל ליונה, ואז שלח תולעת להשמיד את הצמח. זו הייתה תזכורת ליונה שאלוהים שולט ושתוכניותיו אינן תמיד זהות לשלנו. אלוהים שאל אז את יונה שאלה: "האם כדאי לך לכעוס?" שאלה זו נועדה להזכיר ליונה שאלוהים הוא רחום וחומל, ושתוכניותיו אינן תמיד זהות לתוכניותינו. תגובתו של יונה הייתה לבקש מאלוהים לקחת את חייו, מכיוון שהוא היה כל כך מתוסכל וכועס. פרק זה משמש לנו כתזכורת לכך שאלוהים שולט ושתוכניותיו אינן תמיד זהות לתוכניותינו. עלינו לזכור לבטוח באלוהים ובתוכניותיו, גם כשאיננו מבינים אותן. עלינו לזכור גם להיות אסירי תודה על רחמיו וחמלו של אלוהים, ולא לכעוס כשהדברים לא מסתדרים.