יונה 1

Name: יונה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים קורא ליונה להטיף נגד העיר נינוה, עיר רעה ומושחתת, אך יונה מורד ומנסה לברוח.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי, דבר-יהוה, אל-יונה בן-אמיתיי, לאמור.

2 קום לך אל-נינווה, העיר הגדולה--וקרא עליה: כי-עלתה רעתם, לפניי.

3 ויקם יונה לברוח תרשישה, מלפני יהוה; ויירד יפו וימצא אונייה באה תרשיש, וייתן שכרה ויירד בה לבוא עימהם תרשישה, מלפני, יהוה.

4 ויהוה, הטיל רוח-גדולה אל-הים, ויהי סער-גדול, בים; והאונייה, חישבה להישבר.

5 וייראו המלחים, ויזעקו איש אל-אלוהיו, ויטילו את-הכלים אשר באונייה אל-הים, להקל מעליהם; ויונה, ירד אל-ירכתי הספינה, וישכב, ויירדם.

6 ויקרב אליו רב החובל, ויאמר לו מה-לך נרדם; קום, קרא אל-אלוהיך--אוליי יתעשת האלוהים לנו, ולא נאבד.

7 ויאמרו איש אל-ריעהו, לכו ונפילה גורלות, ונדעה, בשלמי הרעה הזאת לנו; ויפילו, גורלות, וייפול הגורל, על-יונה.

8 ויאמרו אליו--הגידה-נא לנו, באשר למי-הרעה הזאת לנו: מה-מלאכתך, ומאיין תבוא--מה ארצך, ואי-מזה עם אתה.

9 ויאמר אליהם, עברי אנוכי; ואת-יהוה אלוהי השמיים, אני ירא, אשר-עשה את-הים, ואת-היבשה.

10 וייראו האנשים יראה גדולה, ויאמרו אליו מה-זאת עשית: כי-ידעו האנשים, כי-מלפני יהוה הוא בורח--כי הגיד, להם.

11 ויאמרו אליו מה-נעשה לך, וישתוק הים מעלינו: כי הים, הולך וסוער.

12 ויאמר אליהם, שאוני והטילוני אל-הים, וישתוק הים, מעליכם: כי, יודע אני, כי בשלי, הסער הגדול הזה עליכם.

13 ויחתרו האנשים, להשיב אל-היבשה--ולא יכולו: כי הים, הולך וסוער עליהם.

14 ויקראו אל-יהוה ויאמרו, אנה יהוה אל-נא נאבדה בנפש האיש הזה, ואל-תיתן עלינו, דם נקיא: כי-אתה יהוה, כאשר חפצת עשית.

15 וישאו, את-יונה, ויטילוהו, אל-הים; ויעמוד הים, מזעפו.

16 וייראו האנשים יראה גדולה, את-יהוה; ויזבחו-זבח, ליהוה, ויידרו, נדרים.

פַּרשָׁנוּת

יונה פרק א' הוא סיפור קריאתו של אלוהים ליונה ללכת לנינווה ולהטיף נגדה. יונה הוא נביא ה' ונקרא ללכת לנינוה ולהטיף נגדה בגלל רשעותה. יונה, לעומת זאת, לא רוצה ללכת ובמקום זאת מנסה לברוח מאלוהים על ידי עלייה על ספינה לתרשיש. אלוהים שולח סערה גדולה על הים והמלחים על הספינה מפחדים. הם מטילים גורל כדי לקבוע מי אחראי לסופה והגורל נופל על יונה. יונה מתוודה בפני המלחים שהוא בורח מאלוהים ואומר להם להשליך אותו מעל הסיפון. המלחים עושים זאת באי רצון והסערה נפסקת. פרק זה משמש כתזכורת לכוחו של אלוהים וליכולתו להביא לרצונו. זה גם משמש כאזהרה למי שמנסה לברוח מאלוהים. לא משנה כמה רחוק ננסה לרוץ, אלוהים תמיד יהיה שם ותמיד יהיה בשליטה. עלינו להיות צייתנים לאלוהים ולמלא אחר פקודותיו, לא משנה כמה קשות הן עשויות להיות.