יואל, 2

Name: יואל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

יואל קורא לעם לחזור בתשובה, ומבטיח שאלוהים ישפוך עליהם את רוחו וישקם את הארץ.

פסוקים

●

min

Bible version

1 תקעו שופר בציון, והריעו בהר קודשי--ירגזו, כול יושבי הארץ: כי-בא יום-יהוה, כי קרוב.

2 יום חושך ואפילה, יום ענן וערפל, כשחר, פרוש על-ההרים; עם, רב ועצום--כמוהו לא נהיה מן-העולם, ואחריו לא יוסף עד-שני דור ודור.

3 לפניו אכלה אש, ואחריו תלהט להבה; כגן-עדן הארץ לפניו, ואחריו מדבר שממה, וגם-פליטה, לא-הייתה לו.

4 כמראה סוסים, מראהו; וכפרשים, כן ירוצון.

5 כקול מרכבות, על-ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש, אוכלה קש; כעם עצום, ערוך מלחמה.

6 מפניו, יחילו עמים; כל-פנים, קיבצו פארור.

7 כגיבורים ירוצון, כאנשי מלחמה יעלו חומה; ואיש בדרכיו ילכון, ולא יעבטון אורחותם.

8 ואיש אחיו לא ידחקון, גבר במסילתו ילכון; ובעד השלח ייפולו, לא יבצעו.

9 בעיר ישוקו, בחומה ירוצון--בבתים, יעלו; בעד החלונים יבואו, כגנב.

10 לפניו רגזה ארץ, רעשו שמיים; שמש וירח קדרו, וכוכבים אספו נוגהם.

11 ויהוה, נתן קולו לפני חילו--כי רב מאוד מחנהו, כי עצום עושה דברו: כי-גדול יום-יהוה ונורא מאוד, ומי יכילנו.

12 וגם-עתה, נאום-יהוה, שובו עדיי, בכל-לבבכם; ובצום ובבכי, ובמספד.

13 וקרעו לבבכם ואל-בגדיכם, ושובו אל-יהוה אלוהיכם: כי-חנון ורחום, הוא--ארך אפיים ורב-חסד, וניחם על-הרעה.

14 מי יודע, ישוב וניחם; והשאיר אחריו, ברכה--מנחה ונסך, ליהוה אלוהיכם. {פ}

15 תקעו שופר, בציון; קדשו-צום, קראו עצרה.

16 אספו-עם קדשו קהל, קבצו זקנים--אספו עוללים, ויונקי שדיים: ייצא חתן מחדרו, וכלה מחופתה.

17 בין האולם, ולמזבח, יבכו הכוהנים, משרתי יהוה; ויאמרו חוסה יהוה על-עמך, ואל-תיתן נחלתך לחרפה למשול-בם גויים--למה יאמרו בעמים, איה אלוהיהם.

18 ויקנא יהוה, לארצו; ויחמול, על-עמו.

19 ויען יהוה ויאמר לעמו, הנני שולח לכם את-הדגן והתירוש והיצהר, ושבעתם, אותו; ולא-אתן אתכם עוד חרפה, בגויים.

20 ואת-הצפוני ארחיק מעליכם, והדחתיו אל-ארץ צייה ושממה--את-פניו אל-הים הקדמוני, וסופו אל-הים האחרון; ועלה בואשו, ותעל צחנתו--כי הגדיל, לעשות.

21 אל-תיראי, אדמה; גילי ושמחי, כי-הגדיל יהוה לעשות.

22 אל-תיראו בהמות שדיי, כי דשאו נאות מדבר: כי-עץ נשא פרייו, תאנה וגפן נתנו חילם.

23 ובני ציון, גילו ושמחו ביהוה אלוהיכם, כי-נתן לכם את-המורה, לצדקה; ויורד לכם, גשם מורה ומלקוש--בראשון.

24 ומלאו הגורנות, בר; והשיקו היקבים, תירוש ויצהר.

25 ושילמתי לכם, את-השנים, אשר אכל הארבה, הילק והחסיל והגזם: חילי, הגדול, אשר שילחתי, בכם.

26 ואכלתם אכול, ושבוע, והיללתם את-שם יהוה אלוהיכם, אשר-עשה עימכם להפליא; ולא-יבושו עמי, לעולם.

27 וידעתם, כי בקרב ישראל אני, ואני יהוה אלוהיכם, ואין עוד; ולא-יבושו עמי, לעולם. {פ}

פַּרשָׁנוּת

הפרק השני של יואל הוא קריאה עוצמתית לתשובה ואזהרה מפני ההשלכות של אי-היענות לקריאה. הנביא יואל מתחיל בתיאור מכת ארבה גדולה שהגיעה על הארץ, מגפה כה קשה עד שהפשיטה את הארץ מתוצרתה והותירה את העם במצב של ייאוש. לאחר מכן הוא קורא לעם לפנות לאלוהים בתשובה ולבקש את רחמיו. הוא מבטיח שאם יעשו זאת, אלוהים ישקם את הארץ ויחזיר את השפע שנלקח. לאחר מכן ממשיך הנביא לתאר את יום ה' הקרוב, יום של דין וחורבן. הוא מזהיר שאם האנשים לא יחזרו בתשובה, הם יתמודדו עם זעמו של אלוהים ויהרס. הוא גם מזהיר שיום ה' יהיה יום של חושך ואפלולית, יום של אימה וחורבן. הפרק מסתיים בקריאה לתשובה ובהבטחה לשיקום. יואל קורא לעם לחזור לאלוהים ולבקש את חסדו. הוא מבטיח שאם יעשו זאת, אלוהים ישקם את הארץ ויחזיר את השפע שנלקח. הוא גם מבטיח שאלוהים ישפוך את רוחו על כל האנשים ושהם יוכלו לקרוא לו בשעת צרה. המסר של יואל ברור: חזור בתשובה ופנה לאלוהים או להתמודד עם תוצאות זעמו. זוהי תזכורת רבת עוצמה לחשיבות החזרה בתשובה ולצורך לבקש את רחמי ה'.