עבודה, 39

Name: עבודה
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים מדבר אל איוב, מאתגר אותו להסביר את פעולת היקום ומאשר את כוחו וחוכמתו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הידעת--עת, לדת יעלי-סלע; חולל איילות תשמור.

2 תספור ירחים תמלאנה; וידעת, עת לדתנה.

3 תכרענה, ילדיהן תפלחנה; חבליהם תשלחנה.

4 יחלמו בניהם, ירבו בבר; יצאו, ולא-שבו למו.

5 מי-שילח פרא חופשי; ומוסרות ערוד, מי פיתח.

6 אשר-שמתי ערבה ביתו; ומשכנותיו מלחה.

7 ישחק, להמון קריה; תשואות נוגש, לא ישמע.

8 יתור הרים מרעהו; ואחר כל-ירוק ידרוש.

9 היאבה רים עובדך; אם-ילין, על-אבוסך.

10 התקשור-רים, בתלם עבותו; אם-ישדד עמקים אחריך.

11 התבטח-בו, כי-רב כוחו; ותעזוב אליו יגיעך.

12 התאמין בו, כי-ישיב זרעך; וגורנך יאסוף.

13 כנף-רננים נעלסה; אם-אברה, חסידה ונוצה.

14 כי-תעזוב לארץ ביציה; ועל-עפר תחמם.

15 ותשכח, כי-רגל תזורהא; וחית השדה תדושהא.

16 הקשיח בניה ללא-לה; לריק יגיעה בלי-פחד.

17 כי-השה אלוה חכמה; ולא-חלק לה, בבינה.

18 כעת, במרום תמריא; תשחק לסוס, ולרוכבו.

19 התיתן לסוס גבורה; התלביש צווארו רעמה.

20 התרעישנו, כארבה; הוד נחרו אימה.

21 יחפרו בעמק, וישיש בכוח; ייצא, לקראת-נשק.

22 ישחק לפחד, ולא ייחת; ולא-ישוב, מפני-חרב.

23 עליו, תרנה אשפה; להב חנית וכידון.

24 ברעש ורוגז, יגמא-ארץ; ולא-יאמין, כי-קול שופר.

25 בדי שופר, יאמר האח-- ומרחוק, יריח מלחמה;רעם שרים, ותרועה.

26 המבינתך, יאבר-נץ; יפרוש כנפיו לתימן.

27 אם-על-פיך, יגביה נשר; וכי, ירים קינו.

28 סלע ישכון, ויתלונן-- על שן-סלע, ומצודה.

29 משם חפר-אוכל; למרחוק, עיניו יביטו.

30 ואפרוחיו יעלעו-דם; ובאשר חללים, שם הוא.

פַּרשָׁנוּת

איוב 39 הוא פרק המדבר על כוחו ומלכותו של אלוהים. זה מתחיל בשאלה רטורית מאלוהים, ששואל את איוב אם הוא יודע מתי עזי הבר יולדות או מתי נולדים עגלי הצבי. זוהי תזכורת לאיוב שאלוהים שולט בבריאה כולה ושהוא זה שקובע את העיתוי של כל הדברים. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את כוחם ועוצמתם של בעלי חיים שונים, כגון חמור הבר, שור הבר ויען. בעלי חיים אלה מתוארים כל כך חזקים וחזקים שהם מסוגלים לפרוץ את המחסומים החזקים ביותר. זו תזכורת לאיוב שאלוהים חזק אפילו יותר מהחיות האלה, ושהוא זה שבסופו של דבר שולט. הפרק מסתיים בתזכורת לאיוב שאלוהים הוא זה שנותן כוח ועוצמה לכל הבריאה. הוא זה שנותן חיים ונשימה לכל היצורים החיים, והוא זה שקובע את העיתוי של כל הדברים. זוהי תזכורת לאיוב שאלוהים ריבון על הבריאה כולה ושהוא זה שבסופו של דבר שולט.