עבודה, 29

Name: עבודה
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

איוב מגיב לאליפס, מגן על עצמו ומביע את אמונתו באל צודק.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויוסף איוב, שאת משלו; ויאמר.

2 מי-ייתנני כירחי-קדם; כימי, אלוה ישמרני.

3 בהילו נרו, עלי ראשי; לאורו, אלך חושך.

4 כאשר הייתי, בימי חורפי; בסוד אלוה, עלי אוהלי.

5 בעוד שדיי, עימדי; סביבותיי נעריי.

6 ברחוץ הליכיי בחמה; וצור יצוק עימדי, פלגי-שמן.

7 בצאתי שער עלי-קרת; ברחוב, אכין מושבי.

8 ראוני נערים ונחבאו; וישישים, קמו עמדו.

9 שרים, עצרו במילים; וכף, ישימו לפיהם.

10 קול-נגידים נחבאו; ולשונם, לחיכם דבקה.

11 כי אוזן שמעה, ותאשרני; ועין ראתה, ותעידני.

12 כי-אמלט, עני משווע; ויתום, ולא-עוזר לו.

13 ברכת אובד, עליי תבוא; ולב אלמנה ארנין.

14 צדק לבשתי, וילבשני; כמעיל וצניף, משפטי.

15 עיניים הייתי, לעיוור; ורגליים לפיסח אני.

16 אב אנוכי, לאביונים; וריב לא-ידעתי אחקרהו.

17 ואשברה, מתלעות עוול; ומשיניו, אשליך טרף.

18 ואומר, עם-קיני אגווע; וכחול, ארבה ימים.

19 שורשי פתוח אלי-מים; וטל, ילין בקצירי.

20 כבודי, חדש עימדי; וקשתי, בידי תחליף.

21 לי-שמעו וייחלו; ויידמו, למו עצתי.

22 אחרי דברי, לא ישנו; ועלימו, תיטוף מילתי.

23 וייחלו כמטר לי; ופיהם, פערו למלקוש.

24 אשחק אליהם, לא יאמינו; ואור פניי, לא יפילון.

25 אבחר דרכם, ואשב ראש:ואשכון, כמלך בגדוד; כאשר אבילים ינחם.

פַּרשָׁנוּת

איוב 29 הוא פרק המדבר על חייו של איוב לפני שהחל סבלו. בפרק זה, איוב מהרהר על החיים שהיו לו לפני סבלו, ועל הברכות שהוא נהנה ממנו. הוא זוכר את הכבוד שהיה לו מהקהילה, ואת השמחה שחווה בעבודתו. הוא זוכר את הימים שבהם הצליח לעזור לעניים ולנזקקים, ואת הימים שבהם הצליח לפרנס את משפחתו. הרהורי איוב בפרק זה הם תזכורת לברכות שיש לנו בחיים, וכמה מהר ניתן לקחת אותן. חייו של איוב השתנו באופן דרסטי כאשר הוא סבל מסבל, והוא לא היה מסוגל עוד ליהנות מהברכות שהיו לו פעם. פרק זה משמש לנו תזכורת להודות על הברכות שיש לנו, ולא לקבל אותן כמובנות מאליהן. הרהורי איוב בפרק זה משמשים גם כתזכורת לחשיבות העזרה לנזקקים. איוב זוכר את הימים שבהם הצליח לעזור לעניים ולנזקקים, וזה משמש לנו כתזכורת להיות נדיבים ולעזור לנזקקים. בסך הכל, איוב 29 הוא פרק שמדבר על הברכות שיש לנו בחיים, וכמה מהר אפשר לקחת אותן. זוהי תזכורת להודות על הברכות שיש לנו, ולא לקחת אותן כמובנות מאליהן. זו גם תזכורת להיות נדיבים ולעזור לנזקקים.