עבודה, 16

Name: עבודה
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

איוב מגיב לזופר, מגן על עצמו ומביע את תסכולו מסבלו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויען איוב, ויאמר.

2 שמעתי כאלה רבות; מנחמי עמל כולכם.

3 הקץ לדברי-רוח; או מה-ימריצך, כי תענה.

4 גם, אנוכי-- ככם אדברה:לו יש נפשכם, תחת נפשי-- אחבירה עליכם במילים;ואניעה עליכם, במו ראשי.

5 אאמצכם במו-פי; וניד שפתיי יחשוך.

6 אם-אדברה, לא-ייחשך כאבי; ואחדלה, מה-מני יהלוך.

7 אך-עתה הלאני; השימות, כל-עדתי.

8 ותקמטני, לעד היה; ויקם בי כחשי, בפניי יענה.

9 אפו טרף, וישטמני--חרק עליי בשיניו; צרי, ילטוש עיניו לי.

10 פערו עליי, בפיהם--בחרפה, הכו לחיי; יחד, עליי יתמלאון.

11 יסגירני אל, אל עוויל; ועל-ידי רשעים ירטני.

12 שליו הייתי, ויפרפרני-- ואחז בעורפי, ויפצפצני;ויקימני לו, למטרה.

13 יסובו עליי, רביו-- יפלח כליותיי, ולא יחמול;ישפוך לארץ, מררתי.

14 יפרצני פרץ, על-פני-פרץ; ירוץ עליי כגיבור.

15 שק תפרתי, עלי גלדי; ועוללתי בעפר קרני.

16 פניי חומרמרו, מני-בכי; ועל עפעפיי צלמוות.

17 על, לא-חמס בכפיי; ותפילתי זכה.

18 ארץ, אל-תכסי דמי; ואל-יהי מקום, לזעקתי.

19 גם-עתה, הנה-בשמיים עדי; ושהדי, במרומים.

20 מליציי ריעיי; אל-אלוה, דלפה עיני.

21 ויוכח לגבר עם-אלוה; ובן-אדם לריעהו.

22 כי-שנות מספר יאתיו; ואורח לא-אשוב אהלוך.

פַּרשָׁנוּת

איוב 16 הוא פרק בו ממשיך איוב לבכות על סבלו ועל אי הצדק שבמצבו. הוא מתחיל בלהביע את תסכולו עם חבריו, שניסו לשכנע אותו שהסבל שלו הוא תוצאה של חטאו שלו. הוא מאשים אותם בכך שהם להוטים מדי לדבר ואינם מבינים את עומק הכאב שלו. לאחר מכן הוא מפנה את תשומת לבו לאלוהים, ושואל מדוע הוא הניח לסבל כזה לפקוד אותו. הוא מביע את אמונתו שאלוהים היה אויבו, ושהוא העניש אותו ללא סיבה. הוא גם מביע את אמונתו שאלוהים שתק לנוכח סבלו, ושלא נענה לתחינותיו לצדק. דברי איוב בפרק זה הם ביטוי רב עוצמה לייסוריו וייאוש שלו. ברור שהוא המום מחוסר הצדק שבמצבו, והוא נואש שאלוהים יתערב וישיב את הצדק. דבריו הם תזכורת לחשיבות האמון באלוהים, גם בעיצומו של הסבל. הם גם משמשים כתזכורת לכך שבסופו של דבר אלוהים שולט, ושבסופו של דבר הוא יביא צדק וצדק לאלה הבוטחים בו.