עבודה 16

פַּרשָׁנוּת

איוב 16 הוא פרק בו ממשיך איוב לבכות על סבלו ועל אי הצדק שבמצבו. הוא מתחיל בלהביע את תסכולו עם חבריו, שניסו לשכנע אותו שהסבל שלו הוא תוצאה של חטאו שלו. הוא מאשים אותם בכך שהם להוטים מדי לדבר ואינם מבינים את עומק הכאב שלו. לאחר מכן הוא מפנה את תשומת לבו לאלוהים, ושואל מדוע הוא הניח לסבל כזה לפקוד אותו. הוא מביע את אמונתו שאלוהים היה אויבו, ושהוא העניש אותו ללא סיבה. הוא גם מביע את אמונתו שאלוהים שתק לנוכח סבלו, ושלא נענה לתחינותיו לצדק. דברי איוב בפרק זה הם ביטוי רב עוצמה לייסוריו וייאוש שלו. ברור שהוא המום מחוסר הצדק שבמצבו, והוא נואש שאלוהים יתערב וישיב את הצדק. דבריו הם תזכורת לחשיבות האמון באלוהים, גם בעיצומו של הסבל. הם גם משמשים כתזכורת לכך שבסופו של דבר אלוהים שולט, ושבסופו של דבר הוא יביא צדק וצדק לאלה הבוטחים בו.