עבודה, 14

פַּרשָׁנוּת

איוב 14 הוא פרק המדבר על שבריריות חיי האדם וקיצור זמננו עלי אדמות. איוב מלין על העובדה שכולנו עתידים למות, ושלא משנה כמה ננסה, איננו יכולים לברוח מהמוות. הוא מדבר על חוסר התוחלת בניסיון להאריך חיים, שכן לא משנה כמה ננסה, המוות יבוא בסופו של דבר. הוא גם מדבר על ההבל של החיים, שכן כל ההישגים והרכוש שלנו יישכחו בסופו של דבר. איוב מדבר על התקווה שיש לו באלוהים, ושאלוהים יחזיר אותו בסופו של דבר לחיים. הוא מדבר על התקווה שאלוהים יזכור אותו ושהוא יוכל לעמוד מול ה' ולהישפט. הוא מדבר על התקווה שאלוהים ירחם ויסלח לו על חטאיו. דברי איוב בפרק זה הם תזכורת לנו לקוצר החיים ולחשיבות לחיות כל יום במלואו. אנחנו לא צריכים לקחת את החיים שלנו כמובן מאליו, אלא לשאוף להפיק את המרב מהזמן שיש לנו. עלינו לזכור גם שאלוהים רחום ויסלח לנו על חטאינו אם נפנה אליו בתשובה.