בפרק זה, ירמיהו מציג את ליבו של האדם כרמאי ורשע נואש. הוא מזהיר מפני אמון באדם, ובמקום זאת מעודד אנשים לבטוח באלוהים. הוא גם חוזר על הבטחתו של אלוהים לברך את אלו הבוטחים בו, ומביא לידי ביטוי את ההשלכות של אי-ציות. פרק זה מלמד אותנו את החשיבות של בחינת לבנו שלנו, ולהיות מודעים למניעים ולכוונות שלנו. זה גם מזכיר לנו את הצורך לבטוח באלוהים, לא רק בעצמנו או באחרים. בסך הכל, ירמיהו 17 משמש תזכורת רבת עוצמה לכך שלבנו צריך להיות מיושר עם רצון האל, וששלום וביטחון אמיתיים באים מאמונתנו. בו.