ירמיהו, 16

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק טז, אלוהים מורה לירמיהו לא להתחתן ולא להביא ילדים לעולם כאות לפסק הדין הקרוב על יהודה. המשך עבודת האלילים של העם יביא לתוצאות קשות, כולל מוות, רעב וגלות. למרות האבדון הממשמש ובא, אלוהים מבטיח שיקום ועתיד לעמו הנבחר.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 לא-תיקח לך, אישה; ולא-יהיו לך בנים ובנות, במקום הזה. {ס}

3 כי-כה אמר יהוה, על-הבנים ועל-הבנות, היילודים, במקום הזה; ועל-אימותם היולדות אותם, ועל-אבותם המולידים אותם--בארץ הזאת.

4 ממותי תחלואים ימותו, לא ייספדו ולא ייקברו--לדומן על-פני האדמה, יהיו; ובחרב וברעב, יכלו, והייתה נבלתם למאכל, לעוף השמיים ולבהמת הארץ. {ס}

5 כי-כה אמר יהוה, אל-תבוא בית מרזח, ואל-תלך לספוד, ואל-תנוד להם: כי-אספתי את-שלומי מאת העם הזה, נאום-יהוה--את-החסד, ואת-הרחמים.

6 ומתו גדולים וקטנים בארץ הזאת, לא ייקברו; ולא-יספדו להם--ולא יתגודד, ולא ייקרח להם.

7 ולא-יפרסו להם על-אבל, לנחמו על-מת; ולא-ישקו אותם כוס תנחומים, על-אביו ועל-אימו.

8 ובית-משתה לא-תבוא, לשבת אותם, לאכול, ולשתות. {פ}

9 כי כה אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, הנני משבית מן-המקום הזה לעיניכם, ובימיכם--קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.

10 והיה, כי תגיד לעם הזה, את כל-הדברים, האלה; ואמרו אליך, על-מה דיבר יהוה עלינו את כל-הרעה הגדולה הזאת, ומה עווננו ומה חטאתנו, אשר חטאנו ליהוה אלוהינו.

11 ואמרת אליהם, על אשר-עזבו אבותיכם אותי נאום-יהוה, וילכו אחרי אלוהים אחרים, ויעבדום וישתחוו להם; ואותי עזבו, ואת-תורתי לא שמרו.

12 ואתם הרעותם לעשות, מאבותיכם; והנכם הולכים, איש אחרי שרירות ליבו-הרע, לבלתי, שמוע אליי.

13 והטלתי אתכם, מעל הארץ הזאת, על-הארץ, אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם; ועבדתם-שם את-אלוהים אחרים, יומם ולילה, אשר לא-אתן לכם, חנינה. {פ}

14 לכן הנה-ימים באים, נאום-יהוה; ולא-ייאמר עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצריים.

15 כי אם-חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ צפון, ומכול הארצות, אשר הדיחם שמה; והשיבותים, על-אדמתם, אשר נתתי, לאבותם. {פ}

16 הנני שולח לדייגים רבים, נאום-יהוה--ודיגום; ואחרי-כן, אשלח לרבים ציידים, וצדום מעל כל-הר ומעל כל-גבעה, ומנקיקי הסלעים.

17 כי עיניי על-כל-דרכיהם, לא נסתרו מלפניי; ולא-נצפן עוונם, מנגד עיניי.

18 ושילמתי ראשונה, משנה עוונם וחטאתם, על, חללם את-ארצי: בנבלת שיקוציהם ותועבותיהם, מלאו את-נחלתי. {פ}

19 יהוה עוזי ומעוזי, ומנוסי--ביום צרה; אליך, גויים יבואו מאפסי-ארץ, ויאמרו אך-שקר נחלו אבותינו, הבל ואין-בם מועיל.

20 היעשה-לו אדם, אלוהים; והמה, לא אלוהים.

21 לכן, הנני מודיעם, בפעם הזאת, אודיעם את-ידי ואת-גבורתי; וידעו, כי-שמי יהוה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

נבואתו של ירמיהו על משפט וחורבן הממשמשים ובאים אולי נראית קשה, אך היא משמשת אזהרה לאנשי יהודה להתרחק מדרכיהם הרעות ולשוב אל ה'. אפילו בעיצומו של המשפט, רחמיו וחסדו של אלוהים ניכרים כאשר הוא מבטיח להשיב את עמו ולהחזירם לארץ אבותיהם. פרק זה מדגיש את חשיבות הציות והנאמנות לאלוהים, כמו גם את ההשלכות של סטיה מדרכו.