בירמיהו יב, הנביא שואל מדוע הרשעים מצליחים בעוד הצדיקים סובלים. אלוהים מגיב בכך שהוא מזכיר לירמיהו את תוכניתו הסופית לצדק ומעודד אותו לבטוח בריבונותו. הפרק מסתיים באזהרה לישראל לפנות מדרכיהם הרעות ולחזור בתשובה לפני שיהיה מאוחר מדי.
14כה אמר יהוה, על-כל-שכניי הרעים, הנוגעים בנחלה, אשר-הנחלתי את-עמי את-ישראל: הנני נותשם מעל אדמתם, ואת-בית יהודה אתוש מתוכם.
15והיה, אחרי נותשי אותם, אשוב, וריחמתים; והשיבותים איש לנחלתו, ואיש לארצו.
16והיה אם-למוד ילמדו את-דרכי עמי להישבע בשמי, חי-יהוה, כאשר לימדו את-עמי, להישבע בבעל--ונבנו, בתוך עמי.
17ואם, לא ישמעו: ונתשתי את-הגוי ההוא, נתוש ואבד--נאום-יהוה. {ס}
פַּרשָׁנוּת
פרק זה מדגיש את המתח בין הרצון שלנו לצדק לבין המאבק שלנו לבטוח בעיתוי ובתוכנית של אלוהים. השאלות של ירמיהו הן שאלות שרבים שואלים עד היום - מדוע קורים דברים רעים לאנשים טובים ומדוע נראה שהרשעים נמלטים מהעוולות שלהם? תגובתו של אלוהים, אף שאינה נותנת תשובה ישירה, מזכירה לנו שהוא שולט ויש לו תוכנית העולה בהרבה על ההבנה שלנו. כנוצרים, אנו נקראים לבטוח בריבונותו של אלוהים ולהמשיך לשאוף לצדק בחיינו ובקהילות שלנו.