ישעיהו 8

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו פרק ח', ה' מורה לישעיהו לכתוב על מגילה גדולה את המילים "מהר-שלאל-חש-בז", שפירושה "מהיר לגזל, מהיר לקלקל". זה משמש אזהרה ליהודה מפני הפלישה הקרבה של אשור. ישעיהו גם מעודד את העם לבטוח בתוכניתו של אלוהים ולא לפחד ממה שאחרים חוששים. הוא מזכיר להם שאלוהים הוא המקדש שלהם ושעיניהם נשואות אליו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויאמר יהוה אליי, קח-לך גיליון גדול; וכתוב עליו בחרט אנוש, למהר שלל חש בז.

2 ואעידה לי, עדים נאמנים--את אורייה הכוהן, ואת-זכריהו בן יברכיהו.

3 ואקרב, אל-הנביאה, ותהר, ותלד בן; {ס} ויאמר יהוה, אליי, קרא שמו, מהר שלל חש בז.

4 כי, בטרם יידע הנער, קרוא, אבי ואימי--יישא את-חיל דמשק, ואת שלל שומרון, לפני, מלך אשור. {ס}

5 ויוסף יהוה, דבר אליי עוד לאמור.

6 יען, כי מאס העם הזה, את מי השילוח, ההולכים לאט; ומשוש את-רצין, ובן-רמליהו.

7 ולכן הנה אדוניי מעלה עליהם את-מי הנהר, העצומים והרבים--את-מלך אשור, ואת-כל-כבודו; ועלה, על-כל-אפיקיו, והלך, על-כל-גדותיו.

8 וחלף ביהודה שטף ועבר, עד-צוואר יגיע; והיה מוטות כנפיו, מלוא רוחב-ארצך עימנו אל. {ס}

9 רועו עמים, וחותו, והאזינו, כול מרחקי-ארץ; התאזרו וחותו, התאזרו וחותו.

10 עוצו עצה, ותופר; דברו דבר ולא יקום, כי עימנו אל. {ס}

11 כי כה אמר יהוה אליי, כחזקת היד; וייסרני, מלכת בדרך העם-הזה לאמור.

12 לא-תאמרון קשר, לכול אשר-יאמר העם הזה קשר; ואת-מוראו לא-תיראו, ולא תעריצו.

13 את-יהוה צבאות, אותו תקדישו; והוא מוראכם, והוא מעריצכם.

14 והיה, למקדש; ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל, לפח ולמוקש--ליושב, ירושלים.

15 וכשלו בם, רבים; ונפלו ונשברו, ונוקשו ונלכדו. {פ}

16 צור, תעודה; חתום תורה, בלימודיי.

17 וחיכיתי, ליהוה, המסתיר פניו, מבית יעקוב; וקיוויתי-לו.

18 הנה אנוכי, והילדים אשר נתן-לי יהוה, לאותות ולמופתים, בישראל--מעם יהוה צבאות, השוכן בהר ציון. {ס}

19 וכי-יאמרו אליכם, דרשו אל-האובות ואל-היידעונים, המצפצפים, והמהגים: הלוא-עם אל-אלוהיו ידרוש, בעד החיים אל-המתים.

20 לתורה, ולתעודה; אם-לא יאמרו כדבר הזה, אשר אין-לו שחר.

21 ועבר בה, נקשה ורעב; והיה כי-ירעב והתקצף, וקילל במלכו ובאלוהיו--ופנה למעלה.

22 ואל-ארץ, יביט; והנה צרה וחשיכה מעוף צוקה, ואפילה מנודח.

23 כי לא מועף, לאשר מוצק לה, כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי, והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן, גליל הגויים.

פַּרשָׁנוּת

פרק זה מדגיש את חשיבות האמון בתוכניתו של אלוהים, גם בעיצומו של כאוס והרס. למרות איום הפלישה, אלוהים מרגיע את עמו שהוא בשליטה ויגן עליהם. כמאמינים, חיוני לזכור שאלוהים שלנו הוא ריבון ויש לו תוכנית לחיינו. אנו עשויים לעמוד בפני ניסיונות ואתגרים, אך אנו יכולים לסמוך על כך שאלוהים יפעל את כל הדברים יחד לטובתנו. הבה נמשיך להרים את עינינו בו ולבטוח באהבתו ובנאמנותו הבלתי נכשלים.