ישעיהו 66

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

הנביא מתאר את הניצחון האולטימטיבי של האדון על הרוע ואת השבת עמו. הפרק מתחיל בהכרזה שהשמים הם כסא ה' והארץ היא הדום רגליו. האדון דוחה את אלה שמציעים פולחן ריק, ובמקום זאת מחפש את אלה בעלי לב צנוע וחרטה הרועדים למשמע דברו. למרות מרד העם וחטאו, ה' מבטיח לנחם אותם כפי שאם מנחמת את ילדה. כל העמים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 כה, אמר יהוה, השמיים כיסאי, והארץ הדום רגליי; אי-זה בית אשר תבנו-לי, ואי-זה מקום מנוחתי.

2 ואת-כל-אלה ידי עשתה, ויהיו כל-אלה נאום-יהוה; ואל-זה אביט--אל-עני ונכה-רוח, וחרד על-דברי.

3 שוחט השור מכה-איש, זובח השה עורף כלב, מעלה מנחה דם-חזיר, מזכיר לבונה מברך אוון--גם-המה, בחרו בדרכיהם, ובשיקוציהם, נפשם חפצה.

4 גם-אני אבחר בתעלוליהם, ומגורותם אביא להם--יען קראתי ואין עונה, דיברתי ולא שמעו; ויעשו הרע בעיניי, ובאשר לא-חפצתי בחרו. {ס}

5 שמעו, דבר-יהוה, החרדים, אל-דברו; אמרו אחיכם שונאיכם מנדיכם, למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם, והם יבושו.

6 קול שאון מעיר, קול מהיכל; קול יהוה, משלם גמול לאויביו.

7 בטרם תחיל, ילדה; בטרם יבוא חבל לה, והמליטה זכר.

8 מי-שמע כזאת, מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד, אם-ייוולד גוי פעם אחת: כי-חלה גם-ילדה ציון, את-בניה.

9 האני אשביר ולא אוליד, יאמר יהוה; אם-אני המוליד ועצרתי, אמר אלוהייך. {ס}

10 שמחו את-ירושלים וגילו בה, כל-אוהביה; שישו איתה משוש, כל-המתאבלים עליה.

11 למען תינקו ושבעתם, משוד תנחומיה; למען תמוצו והתענגתם, מזיז כבודה. {ס}

12 כי-כה אמר יהוה, הנני נוטה-אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים--וינקתם; על-צד, תינשאו, ועל-ברכיים, תשועשעו.

13 כאיש, אשר אימו תנחמנו--כן אנוכי אנחמכם, ובירושלים תנוחמו.

14 וראיתם ושש ליבכם, ועצמותיכם כדשא תפרחנה; ונודעה יד-יהוה את-עבדיו, וזעם את-אויביו. {ס}

15 כי-הנה יהוה באש יבוא, וכסופה מרכבותיו--להשיב בחמה אפו, וגערתו בלהבי-אש.

16 כי באש יהוה נשפט, ובחרבו את-כל-בשר; ורבו, חללי יהוה.

17 המתקדשים והמיטהרים אל-הגנות, אחר אחת בתווך, אוכלי בשר החזיר, והשקץ והעכבר--יחדיו יסופו, נאום-יהוה.

18 ואנוכי, מעשיהם ומחשבותיהם--באה, לקבץ את-כל-הגויים והלשונות; ובאו, וראו את-כבודי.

19 ושמתי בהם אות, ושילחתי מהם פליטים אל-הגויים תרשיש פול ולוד מושכי קשת--תובל ויוון: האיים הרחוקים, אשר לא-שמעו את-שמעי ולא-ראו את-כבודי--והגידו את-כבודי, בגויים.

20 והביאו את-כל-אחיכם מכל-הגויים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות, על הר קודשי ירושלים--אמר יהוה: כאשר יביאו בני ישראל את-המנחה בכלי טהור, בית יהוה.

21 וגם-מהם אקח לכוהנים ללויים, אמר יהוה.

22 כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, עומדים לפניי--נאום-יהוה: כן יעמוד זרעכם, ושמכם.

23 והיה, מדי-חודש בחודשו, ומדי שבת, בשבתו; יבוא כל-בשר להשתחוות לפניי, אמר יהוה.

24 ויצאו וראו--בפגרי האנשים, הפושעים בי: כי תולעתם לא תמות, ואישם לא תכבה, והיו דיראון, לכל-בשר. {ש}

פַּרשָׁנוּת

ישעיהו 66 מכיל הן דברי שיפוט והן דברי נחמה. הנביא מדגיש את החשיבות של פולחן אמיתי וצייתנות לאלוהים, במקום מראה חיצוני. הוא גם מדגיש את החמלה והטבע המטפח של האדון כלפי עמו, למרות כישלונותיהם. פסק הדין הסופי מספק אזהרה חדה מפני ההשלכות של אי ציות, אך גם נותן תקווה שהאדון ישקם יום אחד את כל הדברים ויביא שמים וארץ חדשים. בסך הכל, פרק זה מזכיר לנו את ריבונותו וקדושתו של האדון, ואת חשיבות החיים בכניעה צנועה אליו.