ישעיהו 56 נותן טון של הכללה המהדהד לאורך כל הפרק. הנביא מדבר על כך שזרים וסריסים מתקבלים בברכה למקדש ה' ומקבלים מקום של כבוד. זוהי חריגה משמעותית משיטות ההדרה של העבר. יתרה מזאת, הפרק מדגיש את החשיבות של שמירת חוקי אלוהים והישארות נאמנה, ומציע שהאופי המוסרי ולא המורשת הוא מה שחשוב באמת כשזה מגיע להיכלל במלכות. ישעיהו 56 הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שאהבתו וקבלה של אלוהים מתרחבות מעבר לכל מחסומים מעשה ידי אדם. הוא מזמין את כל האנשים, ללא קשר לרקע או מעמד, לבוא ולמצוא מקלט באהבת אלוהים. המסר הזה של הכללה רלוונטי היום כמו שהיה בימי קדם, ומזכיר לנו את כוחה של אהבתו של אלוהים לקרב אנשים וליצור עולם טוב יותר.