בישעיהו 46, אלוהים מדבר אל עמו, מזכיר להם את נאמנותו ואת חוסר התוחלת שבבטוח באלילים או באלי שקר. הוא מדגיש את כוחו וריבונותו, ומצהיר שהוא לבדו יכול לחזות את העתיד ולשלוט בו. הוא מעודד את אנשיו לחזור אליו ולבטוח בהבטחותיו.
13קירבתי צדקתי לא תרחק, ותשועתי לא תאחר; ונתתי בציון תשועה, לישראל תפארתי. {ס}
פַּרשָׁנוּת
פרק זה משמש כתזכורת למאמינים שאלוהים תמיד בשליטה ונאמן להבטחותיו. הניגוד בין האלילים לאלי השקר שאינם מצליחים לספק כל עזרה או הדרכה לבין האל הכול יכול שלעולם לא נכשל ברור. הפרק גם מדגיש את החשיבות של אמון בריבונות ה' ולא לסמוך על הכוח או היכולות שלנו. זהו מסר רב עוצמה של תקווה, המעורר בנו השראה להאמין באלוהים ובאהבתו הבלתי נכשלת.