ישעיהו 40

פַּרשָׁנוּת

ישעיהו 40 הוא פרק משמעותי בספר ישעיהו, המדגיש גם את כוחו של אלוהים וגם את חמלתו. הנביא מתחיל בקריאה מנחמת לעם אלוהים, ומבטיח להם שעת הסבל שלהם מגיעה לקיצה. הוא מתנבא על שליח שיכין את הדרך לה' ומדמיין את גדולתו ומלכותו של ה', הפורש את השמים כפרוכת ושוקל את ההרים במאזן. הנביא מכריז שדבר אלוהים הוא נצחי והוא ישיג את מה שהוא מתכוון לעשות. אבל הפרק לא רק מדגיש את התעלותו ועוצמתו של אלוהים; זה גם מדגיש את החמלה והאכפתיות שלו. ישעיהו מתאר את אלוהים כרועה שיוביל בעדינות את החלשים והעייפים, שמחזק את המחכים לו, שאינו מתעייף או מתעייף. הפרק מסתיים באישור עוצמתי לגדולתו ונאמנותו של ה', בהכרזה כי הבוטחים בו ימראו על כנפיים כמו נשרים, ירוצו ולא יימאס, ילכו ולא יתעלפו. בסך הכל, ישעיהו פרק 40 משמש כתזכורת לכך שריבונותו וחמלתו של אלוהים פועלות יחד כדי להביא לעמו גאולה ותקווה. גם בתקופות של מאבק וסבל, הוא נמצא עם עמו, והוא יביא אותם בסופו של דבר למקום של מנוחה ושלווה.