ישעיהו, 40

Name: ישעיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

ישעיהו פרק 40 מתחיל במסר של נחמה לעם ה' בגלות. הנביא מכריז שאלוהים יבוא בכוח ובעדינות להביא גאולה ושיקום. הפרק מדגיש את ריבונותו והתעלותו של אלוהים ובמקביל מרגיע את האנשים בדאגתו האישית האינטימית אליהם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 נחמו נחמו, עמי--יאמר, אלוהיכם.

2 דברו על-לב ירושלים, וקראו אליה--כי מלאה צבאה, כי נרצה עוונה: כי לקחה מיד יהוה, כפליים בכל-חטאותיה. {ס}

3 קול קורא--במדבר, פנו דרך יהוה; ישרו, בערבה, מסילה, לאלוהינו.

4 כל-גיא, יינשא, וכל-הר וגבעה, ישפלו; והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה.

5 ונגלה, כבוד יהוה; וראו כל-בשר יחדיו, כי פי יהוה דיבר. {פ}

6 קול אומר קרא, ואמר מה אקרא; כל-הבשר חציר, וכל-חסדו כציץ השדה.

7 יבש חציר נבל ציץ, כי רוח יהוה נשבה בו; אכן חציר, העם.

8 יבש חציר, נבל ציץ; ודבר-אלוהינו, יקום לעולם. {ס}

9 על הר-גבוה עלי-לך, מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך, מבשרת ירושלים; הרימי, אל-תיראי, אמרי לערי יהודה, הנה אלוהיכם.

10 הנה אדוניי יהוה בחזק יבוא, וזרועו מושלה לו; הנה שכרו איתו, ופעולתו לפניו.

11 כרועה, עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא; עלות, ינהל. {ס}

12 מי-מדד בשועלו מים, ושמיים בזרת תיכן, וכל בשליש, עפר הארץ; ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזניים.

13 מי-תיכן את-רוח, יהוה; ואיש, עצתו יודיענו.

14 את-מי נועץ ויבינהו, וילמדהו באורח משפט; וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו.

15 הן גויים כמר מדלי, וכשחק מאזניים נחשבו; הן איים, כדק ייטול.

16 ולבנון, אין די בער; וחייתו--אין די, עולה. {פ}

17 כל-הגויים, כאין נגדו; מאפס ותוהו, נחשבו-לו.

18 ואל-מי, תדמיון אל; ומה-דמות, תערכו לו.

19 הפסל נסך חרש, וצורף בזהב ירקענו; ורתוקות כסף, צורף.

20 המסוכן תרומה, עץ לא-ירקב יבחר; חרש חכם יבקש-לו, להכין פסל לא יימוט. {ס}

21 הלוא תדעו הלוא תשמעו, הלוא הוגד מראש לכם; הלוא, הבינותם, מוסדות, הארץ.

22 היושב על-חוג הארץ, ויושביה כחגבים; הנוטה כדוק שמיים, וימתחם כאוהל לשבת.

23 הנותן רוזנים, לאין; שופטי ארץ, כתוהו עשה.

24 אף בל-ניטעו, אף בל-זורעו--אף בל-שורש בארץ, גזעם; וגם-נשף בהם וייבשו, וסערה כקש תישאם. {ס}

25 ואל-מי תדמיוני, ואשווה--יאמר, קדוש.

26 שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא אלה, המוציא במספר צבאם; לכולם, בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר. {ס}

27 למה תאמר יעקוב, ותדבר ישראל: נסתרה דרכי מיהוה, ומאלוהיי משפטי יעבור.

28 הלוא ידעת אם-לא שמעת, אלוהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף, ולא ייגע: אין חקר, לתבונתו.

29 נותן ליעף, כוח; ולאין אונים, עוצמה ירבה.

30 וייעפו נערים, וייגעו; ובחורים, כשול ייכשלו.

31 וקויי יהוה יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים; ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו. {ס}

פַּרשָׁנוּת

ישעיהו 40 הוא פרק משמעותי בספר ישעיהו, המדגיש גם את כוחו של אלוהים וגם את חמלתו. הנביא מתחיל בקריאה מנחמת לעם אלוהים, ומבטיח להם שעת הסבל שלהם מגיעה לקיצה. הוא מתנבא על שליח שיכין את הדרך לה' ומדמיין את גדולתו ומלכותו של ה', הפורש את השמים כפרוכת ושוקל את ההרים במאזן. הנביא מכריז שדבר אלוהים הוא נצחי והוא ישיג את מה שהוא מתכוון לעשות. אבל הפרק לא רק מדגיש את התעלותו ועוצמתו של אלוהים; זה גם מדגיש את החמלה והאכפתיות שלו. ישעיהו מתאר את אלוהים כרועה שיוביל בעדינות את החלשים והעייפים, שמחזק את המחכים לו, שאינו מתעייף או מתעייף. הפרק מסתיים באישור עוצמתי לגדולתו ונאמנותו של ה', בהכרזה כי הבוטחים בו ימראו על כנפיים כמו נשרים, ירוצו ולא יימאס, ילכו ולא יתעלפו. בסך הכל, ישעיהו פרק 40 משמש כתזכורת לכך שריבונותו וחמלתו של אלוהים פועלות יחד כדי להביא לעמו גאולה ותקווה. גם בתקופות של מאבק וסבל, הוא נמצא עם עמו, והוא יביא אותם בסופו של דבר למקום של מנוחה ושלווה.