ישעיהו כ"א מנבא את חורבן העיר האדירה בבל. הפרק מתחיל בקריאה לשומרים להיות ערניים ומוכנים להתקפה. הנביא חוזה אז את נפילת בבל ואת ההשלכות ההרסניות שיבואו בעקבותיה. הפרק מסתיים באזהרה לאנשי אדום, ששמחים על חורבן בבל אך בקרוב יתמודדו עם משפטם.
14לקראת צמא, היתיו מים; יושבי ארץ תימא, בלחמו קידמו נודד.
15כי-מפני חרבות, נדדו; מפני חרב נטושה, ומפני קשת דרוכה, ומפני, כובד מלחמה. {ס}
16כי-כה אמר אדוניי, אליי: בעוד שנה כשני שכיר, וכלה כל-כבוד קדר.
17ושאר מספר-קשת גיבורי בני-קדר, ימעטו: כי יהוה אלוהי-ישראל, דיבר. {ס}
פַּרשָׁנוּת
ספר ישעיהו מכיל נבואות רבות על האומות הסובבות את ישראל, ופרק זה אינו יוצא מן הכלל. נפילת בבל הייתה אירוע משמעותי בהיסטוריה העתיקה, וישעיהו חזה אותו בדייקנות. פרק זה משמש כתזכורת לריבונותו ומשפטו של אלוהים על כל העמים, כולל המתנגדים לו. הוא גם מדגיש את חשיבות הענווה, כפי שלמדו אנשי אדום כאשר גם הם עמדו בפני משפט. בסך הכל, ישעיהו 21 הוא תזכורת רבת עוצמה לכוחו של אלוהים ולהשלכות של אי ציות.