ישעיהו, 1

Name: ישעיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו פרק א' פונה הנביא לישראל חוטאת ומרדנית. הוא מפציר בהם לחזור מדרכיהם הרעות ולחזור לאלוהים. ישעיהו קורא לצביעות הפולחן והקורבנות של ישראל, ומזכיר להם שציות אמיתי לאלוהים כרוך בצדק ובצדק לכל. למרות חוסר הציות שלהם, אלוהים מציע תקווה לגאולה ושיקום עבור אלה שחוזרים בתשובה ופונים אליו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 חזון, ישעיהו בן-אמוץ, אשר חזה, על-יהודה וירושלים--בימי עוזייהו יותם אחז יחזקייהו, מלכי יהודה.

2 שמעו שמיים והאזיני ארץ, כי יהוה דיבר: בנים גידלתי ורוממתי, והם פשעו בי.

3 ידע שור קונהו, וחמור איבוס בעליו; ישראל לא ידע, עמי לא התבונן.

4 הוי גוי חוטא, עם כבד עוון--זרע מרעים, בנים משחיתים; עזבו את-יהוה, ניאצו את-קדוש ישראל--נזורו אחור.

5 על מה תוכו עוד, תוסיפו סרה; כל-ראש לחולי, וכל-לבב דווי.

6 מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מתום, פצע וחבורה ומכה טרייה; לא-זורו ולא חובשו, ולא רוככה בשמן.

7 ארצכם שממה, עריכם שרופות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אוכלים אותה, ושממה, כמהפכת זרים.

8 ונותרה בת-ציון, כסוכה בכרם; כמלונה במקשה, כעיר נצורה.

9 לולי יהוה צבאות, הותיר לנו שריד כמעט--כסדום היינו, לעמורה דמינו. {פ}

10 שמעו דבר-יהוה, קציני סדום; האזינו תורת אלוהינו, עם עמורה.

11 למה-לי רוב-זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עולות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים, לא חפצתי.

12 כי תבואו, ליראות פניי--מי-ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי.

13 לא תוסיפו, הביא מנחת-שוא--קטורת תועבה היא, לי; חודש ושבת קרוא מקרא, לא-אוכל אוון ועצרה.

14 חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עליי לטורח; נלאיתי, נשוא.

15 ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם--גם כי-תרבו תפילה, אינני שומע: ידיכם, דמים מלאו.

16 רחצו, היזכו--הסירו רוע מעלליכם, מנגד עיניי: חדלו, הרע.

17 למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה. {ס}

18 לכו-נא וניווכחה, יאמר יהוה; אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם-יאדימו כתולע כצמר יהיו.

19 אם-תאבו, ושמעתם--טוב הארץ, תאכלו.

20 ואם-תמאנו, ומריתם--חרב תאוכלו, כי פי יהוה דיבר. {פ}

21 איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה--ועתה מרצחים.

22 כספך, היה לסיגים; סובאך, מהול במים.

23 שרייך סוררים, וחברי גנבים--כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם. {ס}

24 לכן, נאום האדון יהוה צבאות--אביר, ישראל: הוי אינחם מצריי, ואינקמה מאויביי.

25 ואשיבה ידי עלייך, ואצרוף כבור סיגייך; ואסירה, כל-בדילייך.

26 ואשיבה שופטייך כבראשונה, ויועצייך כבתחילה; אחרי-כן, ייקרא לך עיר הצדק--קריה, נאמנה.

27 ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה.

28 ושבר פושעים וחטאים, יחדיו; ועוזבי יהוה, יכלו.

29 כי יבושו, מאילים אשר חמדתם; ותחפרו--מהגנות, אשר בחרתם.

30 כי תהיו, כאלה נובלת עליה; וכגנה, אשר-מים אין לה.

31 והיה החסון לנעורת, ופועלו לניצוץ; ובערו שניהם יחדיו, ואין מכבה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ישעיהו פרק א' נותן את הטון להמשך הספר, תוך שימת דגש על נושאי החטא, החרטה והגאולה העוברים לאורך כל הדרך. המסר של הנביא לישראל רלוונטי גם לנו היום. קל ליפול למלכודת של טקס דתי ללא ציות וצדק אמיתיים, אבל אלוהים קורא לנו לרמה גבוהה יותר. הוא מציע סליחה ושיקום למי שפונה מדרכיהם החוטאות ומחפשים אותו. כשאנו קוראים את ישעיהו, אנו נזכרים בעומק אהבתו של אלוהים אלינו וברצונו להחזיר אותנו לעצמו.