הושע, 2

Name: הושע
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים מאשים את ישראל בכך שהם לא נאמנים בו ובהפרת בריתם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 והיה מספר בני-ישראל, כחול הים, אשר לא-יימד, ולא ייספר; והיה במקום אשר-ייאמר להם, לא-עמי אתם, ייאמר להם, בני אל-חי.

2 ונקבצו בני-יהודה ובני-ישראל, יחדיו, ושמו להם ראש אחד, ועלו מן-הארץ: כי גדול, יום יזרעאל.

3 אמרו לאחיכם, עמי; ולאחותיכם, רוחמה.

4 ריבו באימכם, ריבו--כי-היא לא אשתי, ואנוכי לא אישה; ותסר זנוניה מפניה, ונאפופיה מבין שדיה.

5 פן-אפשיטנה ערומה--והצגתיה, כיום היוולדה; ושמתיה כמדבר, ושתיה כארץ צייה, והמיתיה, בצמא.

6 ואת-בניה, לא ארחם: כי-בני זנונים, המה.

7 כי זנתה אימם, הובישה הורתם: כי אמרה, אלכה אחרי מאהביי נותני לחמי ומימיי, צמרי ופשתי, שמני ושיקויי.

8 לכן הנני-שך את-דרכך, בסירים; וגדרתי את-גדרה, ונתיבותיה לא תמצא.

9 ורידפה את-מאהביה ולא-תשיג אותם, וביקשתם ולא תמצא; ואמרה, אלכה ואשובה אל-אישי הראשון--כי טוב לי אז, מעתה.

10 והיא, לא ידעה, כי אנוכי נתתי לה, הדגן והתירוש והיצהר; וכסף הרביתי לה וזהב, עשו לבעל.

11 לכן אשוב--ולקחתי דגני בעיתו, ותירושי במועדו; והצלתי צמרי ופשתי, לכסות את-ערוותה.

12 ועתה אגלה את-נבלותה, לעיני מאהביה; ואיש, לא-יצילנה מידי.

13 והשבתי, כל-משושה, חגה, חודשה ושבתה--וכול, מועדה.

14 והשימותי, גפנה ותאנתה, אשר אמרה אתנה המה לי, אשר נתנו-לי מאהביי; ושמתים ליער, ואכלתם חית השדה.

15 ופקדתי עליה, את-ימי הבעלים אשר תקטיר להם, ותעד נזמה וחלייתה, ותלך אחרי מאהביה; ואותי שכחה, נאום-יהוה. {ס}

16 לכן, הנה אנוכי מפתיה, והולכתיה, המדבר; ודיברתי, על-ליבה.

17 ונתתי לה את-כרמיה משם, ואת-עמק עכור לפתח תקווה; וענתה שמה כימי נעוריה, וכיום עלותה מארץ-מצריים.

18 והיה ביום-ההוא נאום-יהוה, תקראי אישי; ולא-תקראי-לי עוד, בעלי.

19 והסירותי את-שמות הבעלים, מפיה; ולא-ייזכרו עוד, בשמם.

20 וכרתי להם ברית, ביום ההוא, עם-חית השדה ועם-עוף השמיים, ורמש האדמה; וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן-הארץ, והשכבתים לבטח.

21 ואירשתיך לי, לעולם; ואירשתיך לי בצדק ובמשפט, ובחסד וברחמים.

22 ואירשתיך לי, באמונה; וידעת, את-יהוה. {פ}

23 והיה ביום ההוא, אענה נאום-יהוה--אענה, את-השמיים; והם, יענו את-הארץ.

24 והארץ תענה, את-הדגן ואת-התירוש ואת-היצהר; והם, יענו את-יזרעאל.

25 וזרעתיה לי בארץ, וריחמתי את-לא רוחמה; ואמרתי ללא-עמי עמי-אתה, והוא יאמר אלוהיי. {פ}

פַּרשָׁנוּת

הושע ב' הוא פרק רב עוצמה המדבר על היחסים בין אלוהים לעמו. זה מתחיל בהכרזה של אלוהים שהוא יעניש את עמו על חוסר נאמנותם ועבודת האלילים. הוא יבטל את ברכותיהם וזכויותיהם, והם יישארו ללא כלום. זוהי תזכורת חדה להשלכות של אי ציות ועבודת אלילים. לאחר מכן הפרק ממשיך ומתאר את שיקום היחסים בין אלוהים לעמו. אלוהים מבטיח לשקם אותם ולהראות להם רחמים וחמלה. הוא ייקח מהם את האלילים ויחליף אותם בעצמו. הוא יהיה האלוהים שלהם והם יהיו העם שלו. הפרק מסתיים בהבטחה יפה לשיקום והתחדשות. אלוהים מבטיח לכרות ברית עם עמו ולהרעיף עליהם ברכות. הוא ישיב את הונם ויפרה אותם. זוהי תזכורת רבת עוצמה לאהבתו וחסדו של אלוהים, ולנכונותו לסלוח ולשקם. הושע ב' הוא תזכורת רבת עוצמה להשלכות של חוסר ציות ועבודת אלילים, אך גם לאהבת אלוהים ורחמיו. זוהי תזכורת לכך שאלוהים מוכן לסלוח ולשקם, ושהוא ירעיף עלינו ברכות אם נפנה אליו.