בראשית, 7

Name: בראשית
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

הָאֱלֹהִים אָמַר לָאִישׁ שֶׁהוֹצִיל אֶת כָּל מִין הַחַיָּה לָשֵׂם עַל הַתֵּבָה, זָכָר אֶחָד וּנְקֵבָה אַחַת. הוּא גַּם אָמַר לָהֶם לְהָבִיא שִׁבְעָה מִכָּל מִין עוֹף וְכָל מִין אֹכֶל שֶׁיִּזְדַּקְקוּ בּוֹ.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויאמר יהוה לנוח, בוא-אתה וכל-ביתך אל-התיבה: כי-אותך ראיתי צדיק לפניי, בדור הזה.

2 מכול הבהמה הטהורה, תיקח-לך שבעה שבעה--איש ואשתו; ומן-הבהמה אשר לא טהורה היא, שניים--איש ואשתו.

3 גם מעוף השמיים שבעה שבעה, זכר ונקבה, לחייות זרע, על-פני כל-הארץ.

4 כי לימים עוד שבעה, אנוכי ממטיר על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה; ומחיתי, את-כל-היקום אשר עשיתי, מעל, פני האדמה.

5 ויעש, נוח, ככול אשר-ציווהו, יהוה.

6 ונוח, בן-שש מאות שנה; והמבול היה, מים על-הארץ.

7 ויבוא נוח, ובניו ואשתו ונשי-בניו איתו--אל-התיבה: מפני, מי המבול.

8 מן-הבהמה, הטהורה, ומן-הבהמה, אשר איננה טהורה; ומן-העוף--וכול אשר-רומש, על-האדמה.

9 שניים שניים באו אל-נוח, אל-התיבה--זכר ונקבה: כאשר ציווה אלוהים, את-נוח.

10 ויהי, לשבעת הימים; ומי המבול, היו על-הארץ.

11 בשנת שש-מאות שנה, לחיי-נוח, בחודש השני, בשבעה-עשר יום לחודש--ביום הזה, נבקעו כל-מעיינות תהום רבה, וארובות השמיים, נפתחו.

12 ויהי הגשם, על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה.

13 בעצם היום הזה בא נוח, ושם-וחם ויפת בני-נוח; ואשת נוח, ושלושת נשי-בניו איתם--אל-התיבה.

14 המה וכל-החיה למינה, וכל-הבהמה למינה, וכל-הרמש הרומש על-הארץ, למינהו; וכל-העוף למינהו, כול ציפור כל-כנף.

15 ויבואו אל-נוח, אל-התיבה, שניים שניים מכל-הבשר, אשר-בו רוח חיים.

16 והבאים, זכר ונקבה מכל-בשר באו, כאשר ציווה אותו, אלוהים; ויסגור יהוה, בעדו.

17 ויהי המבול ארבעים יום, על-הארץ; וירבו המים, וישאו את-התיבה, ותרם, מעל הארץ.

18 ויגברו המים וירבו מאוד, על-הארץ; ותלך התיבה, על-פני המים.

19 והמים, גברו מאוד מאוד--על-הארץ; ויכוסו, כל-ההרים הגבוהים, אשר-תחת, כל-השמיים.

20 חמש עשרה אמה מלמעלה, גברו המים; ויכוסו, ההרים.

21 ויגווע כל-בשר הרומש על-הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל-השרץ, השורץ על-הארץ--וכול, האדם.

22 כול אשר נשמת-רוח חיים באפיו, מכול אשר בחרבה--מתו.

23 ויימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה, מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמיים, ויימחו, מן-הארץ; ויישאר אך-נוח ואשר איתו, בתיבה.

24 ויגברו המים, על-הארץ, חמישים ומאת, יום.

פַּרשָׁנוּת

בראשית ז' הוא סיפור המבול הגדול ששלח אלוהים כדי לטהר את האדמה מרשעתה. בפרק זה ה' מורה לנח לבנות תיבה ולקחת איתו שניים מכל סוג של בהמה לתיבה. אלוהים גם אומר לנח לקחת שבעה זוגות מכל חיה וציפור נקיים. זאת על מנת שניתן יהיה להשתמש בבעלי החיים לקורבנות לאחר המבול. אלוהים אומר לנח שהוא ישלח מבול גדול שיכסה את כל הארץ וישמיד את כל היצורים החיים. נח ומשפחתו מקבלים הוראה להיכנס לתיבה ולקחת איתם את כל החיות. אלוהים גם אומר לנח להביא אוכל לעצמו ולבעלי החיים. הפרק מסתיים בכך שאלוהים שולח את המבול והמים עולים עד שהם מכסים את כל הארץ. כל היצורים החיים מושמדים, מלבד אלה שנמצאים בתיבה. פרק זה הוא תזכורת לכוחו של אלוהים ולנכונותו להעניש את הרשע. זה גם משמש לנו אזהרה להיות צייתנים לאלוהים ולחיות חיי צדק. עלינו לזכור גם שאלוהים רחום ויסלח לנו אם נחזור בתשובה ונתרחק מחטאינו.