בראשית, 4

Name: בראשית
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

פֶּרֶק זֶה מַפְרִיט אֶת יִחַי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּבְרְאוּ עַל־יְדֵי הָאֱלֹהִים. הוּא מַסִּפֵּר גַּם אֶת סִיפוּרוֹת קַיִן וְהֶבֶל, שְׁנֵי אַחַיִם שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בֵּינֵיהֶם וְהוּא אֶחָד מִהֶם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 והאדם, ידע את-חווה אשתו; ותהר, ותלד את-קין, ותאמר, קניתי איש את-יהוה.

2 ותוסף ללדת, את-אחיו את-הבל; ויהי-הבל, רועה צאן, וקין, היה עובד אדמה.

3 ויהי, מקץ ימים; ויבא קין מפרי האדמה, מנחה--ליהוה.

4 והבל הביא גם-הוא מבכורות צאנו, ומחלביהן; ויישע יהוה, אל-הבל ואל-מנחתו.

5 ואל-קין ואל-מנחתו, לא שעה; וייחר לקין מאוד, וייפלו פניו.

6 ויאמר יהוה, אל-קין: למה חרה לך, ולמה נפלו פניך.

7 הלוא אם-תיטיב, שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ; ואליך, תשוקתו, ואתה, תמשול-בו.

8 ויאמר קין, אל-הבל אחיו; ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו.

9 ויאמר יהוה אל-קין, אי הבל אחיך; ויאמר לא ידעתי, השומר אחי אנוכי.

10 ויאמר, מה עשית; קול דמי אחיך, צועקים אליי מן-האדמה.

11 ועתה, ארור אתה, מן-האדמה אשר פצתה את-פיה, לקחת את-דמי אחיך מידך.

12 כי תעבוד את-האדמה, לא-תוסף תת-כוחה לך; נע ונד, תהיה בארץ.

13 ויאמר קין, אל-יהוה: גדול עווני, מנשוא.

14 הן גירשת אותי היום, מעל פני האדמה, ומפניך, איסתר; והייתי נע ונד, בארץ, והיה כל-מוצאי, יהרגני.

15 ויאמר לו יהוה, לכן כל-הורג קין, שבעתיים, יוקם; וישם יהוה לקין אות, לבלתי הכות-אותו כל-מוצאו.

16 וייצא קין, מלפני יהוה; ויישב בארץ-נוד, קדמת-עדן.

17 ויידע קין את-אשתו, ותהר ותלד את-חנוך; ויהי, בונה עיר, ויקרא שם העיר, כשם בנו חנוך.

18 וייוולד לחנוך, את-עירד, ועירד, ילד את-מחויאל; ומחייאל, ילד את-מתושאל, ומתושאל, ילד את-למך.

19 וייקח-לו למך, שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צילה.

20 ותלד עדה, את-יבל: הוא היה--אבי, יושב אוהל ומקנה.

21 ושם אחיו, יובל: הוא היה--אבי, כל-תופש כינור ועוגב.

22 וצילה גם-היא, ילדה את-תובל קין--לוטש, כל-חורש נחושת וברזל; ואחות תובל-קין, נעמה.

23 ויאמר למך לנשיו, עדה וצילה שמען קולי--נשי למך, האזנה אמרתי: כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחבורתי.

24 כי שבעתיים, יוקם-קין; ולמך, שבעים ושבעה.

25 ויידע אדם עוד, את-אשתו, ותלד בן, ותקרא את-שמו שת: כי שת-לי אלוהים, זרע אחר--תחת הבל, כי הרגו קין.

26 ולשת גם-הוא יולד-בן, ויקרא את-שמו אנוש; אז הוחל, לקרוא בשם יהוה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

בראשית פרק ד' הוא סיפורם של קין והבל, שני אחים שמקריבים קורבנות לאלוהים. קין, האח הגדול, מציע חלק מפירות האדמה, ואילו הבל מציע את בכור צאנו. אלוהים מרוצה ממנחתו של הבל, אך לא במנחתו של קין. זה מכעיס את קין, ואלוהים מזהיר אותו שהחטא מתכופף בפתחו, מוכן לכלות אותו. לאחר מכן קין הורג את הבל בהתקף זעם. אלוהים מתעמת עם קין ושואל אותו היכן נמצא הבל. קין משקר ואומר שאינו יודע. לאחר מכן אלוהים מקלל את קין ומסמן אותו כדי שאיש לא יהרוג אותו. הוא גם מגרש אותו מהארץ. פרק זה הוא חלק חשוב בתנ"ך שכן הוא מראה את ההשלכות של החטא וכיצד הוא יכול להוביל להרס. זה גם מראה כיצד אלוהים מוכן לסלוח ולהגן על אלה שחוזרים בתשובה ומתרחקים מחטאיהם. זוהי תזכורת לנו שעלינו לשאוף תמיד לעשות מה שנכון ולבקש את סליחתו של אלוהים כאשר אנו נכשלים.