בראשית, 49

יַעֲקֹב מְבָרֵךְ אֶת שְׁנֵיוֹתֵיהֶם יִשְׁרָאֵל אֶת שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה.

Genesis, 49

33
פסוקים
3
min

Bible version

1 ויקרא יעקוב, אל-בניו; ויאמר, היאספו ואגידה לכם, את אשר-יקרא אתכם, באחרית הימים. 
2 היקבצו ושמעו, בני יעקוב; ושמעו, אל-ישראל אביכם. 
3 ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני--יתר שאת, ויתר עז. 
4 פחז כמים אל-תותר, כי עלית משכבי אביך; אז חיללת, יצועי עלה.  {פ}
5 שמעון ולוי, אחים--כלי חמס, מכרותיהם. 
6 בסודם אל-תבוא נפשי, בקהלם אל-תיחד כבודי:  כי באפם הרגו איש, וברצונם עיקרו-שור. 
7 ארור אפם כי עז, ועברתם כי קשתה; אחלקם ביעקוב, ואפיצם בישראל.  {פ}
8 יהודה, אתה יודוך אחיך--ידך, בעורף אויביך; ישתחוו לך, בני אביך. 
9 גור אריה יהודה, מטרף בני עלית; כרע רבץ כאריה וכלביא, מי יקימנו. 
10 לא-יסור שבט מיהודה, ומחוקק מבין רגליו, עד כי-יבוא שילה, ולו ייקהת עמים. 
11 אוסרי לגפן עירו, ולשורקה בני אתונו; כיבס ביין לבושו, ובדם-ענבים סותו. 
12 חכלילי עיניים, מיין; ולבן-שיניים, מחלב.  {פ}
13 זבולון, לחוף ימים ישכון; והוא לחוף אונייות, וירכתו על-צידון.  {פ}
14 יששכר, חמור גרם--רובץ, בין המשפתיים. 
15 וירא מנוחה כי טוב, ואת-הארץ כי נעמה; ויט שכמו לסבול, ויהי למס-עובד.  {ס}
16 דן, ידין עמו--כאחד, שבטי ישראל. 
17 יהי-דן נחש עלי-דרך, שפיפון עלי-אורח--הנושך, עיקבי-סוס, וייפול רוכבו, אחור. 
18 לישועתך, קיוויתי יהוה.  {ס}
19 גד, גדוד יגודנו; והוא, יגוד עקב.  {ס}
20 מאשר, שמנה לחמו; והוא ייתן, מעדני-מלך.  {ס}
21 נפתלי, איילה שלוחה--הנותן, אמרי-שפר.  {ס}
22 בן פורת יוסף, בן פורת עלי-עין; בנות, צעדה עלי-שור. 
23 וימררוהו, ורובו; וישטמוהו, בעלי חיצים. 
24 ותשב באיתן קשתו, ויפוזו זרועי ידיו; מידי אביר יעקוב, משם רועה אבן ישראל. 
25 מאל אביך ויעזרך, ואת שדיי ויברכך, ברכות שמיים מעל, ברכות תהום רובצת תחת; ברכות שדיים, ורחם. 
26 ברכות אביך, גברו על-ברכות הוריי, עד-תאוות, גבעות עולם; תהיינה לראש יוסף, ולקודקוד נזיר אחיו.  {פ}
27 בנימין זאב יטרף, בבוקר יאכל עד; ולערב, יחלק שלל. 
28 כל-אלה שבטי ישראל, שנים עשר; וזאת אשר-דיבר להם אביהם, ויברך אותם--איש אשר כברכתו, בירך אותם. 
29 ויצו אותם, ויאמר אליהם אני נאסף אל-עמי--קברו אותי, אל-אבותיי:  אל-המערה--אשר בשדה, עפרון החיתי. 
30 במערה אשר בשדה המכפלה, אשר על-פני-ממרא--בארץ כנען:  אשר קנה אברהם את-השדה, מאת עפרון החיתי--לאחוזת-קבר. 
31 שמה קברו את-אברהם, ואת שרה אשתו, שמה קברו את-יצחק, ואת רבקה אשתו; ושמה קברתי, את-לאה. 
32 מקנה השדה והמערה אשר-בו, מאת בני-חת. 
33 ויכל יעקוב לצוות את-בניו, ויאסוף רגליו אל-המיטה; ויגווע, וייאסף אל-עמיו. 

פַּרשָׁנוּת

בראשית פרק 49 היא ברכה נבואית שנתן יעקב לשנים עשר בניו. יעקב מתקרב לסוף חייו ומתכונן להעביר את מורשתו לבניו. הוא מתחיל בברכת ראובן, בנו הבכור, אך לאחר מכן ממשיך לברך כל אחד מבניו בתורו. הוא מדבר על החוזקות והחולשות שלהם, ועל עתיד צאצאיהם. ברכת יהודה של יעקב ראויה לציון במיוחד. הוא מדבר על כוחו ואומץ ליבו של יהודה, ועל צאצאיו השולטים על אויביהם. הוא גם מדבר על ביאת המשיח, שיהיה משבט יהודה. נבואה זו מתגשמת בברית החדשה, כאשר ישוע נולד משושלת דוד, צאצא ליהודה. ברכתו של יעקב את בניו היא תזכורת לחשיבות הנחלת מורשת לדורות הבאים. היא גם תזכורת לכוחן של הבטחותיו של אלוהים, שכן נבואת יעקב על ביאת המשיח מתגשמת מאות שנים מאוחר יותר.

Download BiblePics Mobile App
Biblepics mobile app

צ'אט עם דמויות מקראיות

חפש הדרכה והיכנס בשער לחוכמת המקרא

לְשׂוֹחֵחַ

שאלות נפוצות

בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של בראשית, פרקים 49 זה ייקח בערך 3 דקות לסיום.

יש 33 verses in בראשית, פרקים 49.