בראשית, 3

Name: בראשית
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה מִתְעַבְּרִים עַל מַצְוַת הָאֱלֹהִים וְאוֹכְלִים מֵעֵץ הַנִּאָסָר. זֹאת מֵבִיאָה אוֹתָם לָהַבִּין שֶׁהֵם עֲרוּמִּים וּמִתְבוֹשְׁשִׁים. הָאֱלֹהִים מַעֲנֶשֶׁם וּהוּא פוֹצֵחַ אוֹתָם לְצֵאָת מִן הַגַּן.

פסוקים

●

min

Bible version

1 והנחש, היה ערום, מכול חית השדה, אשר עשה יהוה אלוהים; ויאמר, אל-האישה, אף כי-אמר אלוהים, לא תאכלו מכול עץ הגן.

2 ותאמר האישה, אל-הנחש: מפרי עץ-הגן, נאכל.

3 ומפרי העץ, אשר בתוך-הגן--אמר אלוהים לא תאכלו ממנו, ולא תיגעו בו: פן-תמותון.

4 ויאמר הנחש, אל-האישה: לא-מות, תמותון.

5 כי, יודע אלוהים, כי ביום אכולכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם, כאלוהים, יודעי, טוב ורע.

6 ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים, ונחמד העץ להשכיל, ותיקח מפרייו, ותאכל; ותיתן גם-לאישה עימה, ויאכל.

7 ותיפקחנה, עיני שניהם, ויידעו, כי עירומים הם; ויתפרו עלי תאנה, ויעשו להם חגורות.

8 וישמעו את-קול יהוה אלוהים, מתהלך בגן--לרוח היום; ויתחבא האדם ואשתו, מפני יהוה אלוהים, בתוך, עץ הגן.

9 ויקרא יהוה אלוהים, אל-האדם; ויאמר לו, אייך.

10 ויאמר, את-קולך שמעתי בגן; ואירא כי-עירום אנוכי, ואיחבא.

11 ויאמר--מי הגיד לך, כי עירום אתה; המן-העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול-ממנו--אכלת.

12 ויאמר, האדם: האישה אשר נתת עימדי, היא נתנה-לי מן-העץ ואוכל.

13 ויאמר יהוה אלוהים לאישה, מה-זאת עשית; ותאמר, האישה, הנחש השיאני, ואוכל.

14 ויאמר יהוה אלוהים אל-הנחש, כי עשית זאת, ארור אתה מכל-הבהמה, ומכול חית השדה; על-גחונך תלך, ועפר תאכל כל-ימי חייך.

15 ואיבה אשית, בינך ובין האישה, ובין זרעך, ובין זרעה: הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב. {ס}

16 אל-האישה אמר, הרבה ארבה עיצבונך והרונך--בעצב, תלדי בנים; ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשול-בך. {ס}

17 ולאדם אמר, כי-שמעת לקול אשתך, ותאכל מן-העץ, אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו--ארורה האדמה, בעבורך, בעיצבון תאכלנה, כול ימי חייך.

18 וקוץ ודרדר, תצמיח לך; ואכלת, את-עשב השדה.

19 בזיעת אפיך, תאכל לחם, עד שובך אל-האדמה, כי ממנה לוקחת: כי-עפר אתה, ואל-עפר תשוב.

20 ויקרא האדם שם אשתו, חווה: כי היא הייתה, אם כל-חי.

21 ויעש יהוה אלוהים לאדם ולאשתו, כותנות עור--וילבישם. {פ}

22 ויאמר יהוה אלוהים, הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע; ועתה פן-ישלח ידו, ולקח גם מעץ החיים, ואכל, וחי לעולם.

23 וישלחהו יהוה אלוהים, מגן-עדן--לעבוד, את-האדמה, אשר לוקח, משם.

24 ויגרש, את-האדם; וישכן מקדם לגן-עדן את-הכרובים, ואת להט החרב המתהפכת, לשמור, את-דרך עץ החיים. {ס}

פַּרשָׁנוּת

בראשית ג' הוא הפרק שבו מתוארת נפילת האדם. זה מתחיל בכך שהנחש מפתה את חוה לאכול מעץ הדעת טוב ורע, מה שאלוהים אסר עליהם לעשות. חוה מתפתה להבטחת הנחש שהיא תהפוך כמו אלוהים אם תאכל מהפרי. לאחר מכן היא נותנת את הפרי לאדם, שגם אוכל אותו. כתוצאה מאי-ציותם, אלוהים מקלל את הנחש, את האדמה ואת אדם וחווה. נפילת האדם היא רגע מרכזי בתנ"ך, שכן היא מסמנת את תחילת החטא והמוות בעולם. זוהי תזכורת להשלכות של אי-ציות ולחשיבות של קיום פקודות ה'. זה גם משמש לנו כאזהרה היום שלא להתפתות להבטחות העולם, אלא להישאר נאמנים לאלוהים. הפרק גם מדגיש את החשיבות של מערכות יחסים. אדם וחוה נבראו להיות בקשר זה עם זה ועם אלוהים, ואי הציות שלהם גרם לקרע בכל שלוש מערכות היחסים. זה משמש לנו כתזכורת לכך שהיחסים שלנו עם אלוהים ואחד עם השני חיוניים לרווחתנו. בסך הכל, בראשית ג' הוא פרק חשוב בתנ"ך המלמד אותנו על ההשלכות של אי ציות ועל חשיבותם של מערכות יחסים. זוהי תזכורת לנו היום להישאר נאמנים לאלוהים ולטפח את מערכות היחסים שלנו איתו ואחד עם השני.