בראשית, 34

Name: בראשית
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

פרק זה מספר את סיפור האונס של דינה, בתו של יעקב ונקמת אחיה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ותצא דינה בת-לאה, אשר ילדה ליעקוב, לראות, בבנות הארץ.

2 וירא אותה שכם בן-חמור, החיווי--נשיא הארץ; וייקח אותה וישכב אותה, ויענהא.

3 ותדבק נפשו, בדינה בת-יעקוב; ויאהב, את-הנערה, וידבר, על-לב הנערה.

4 ויאמר שכם, אל-חמור אביו לאמור: קח-לי את-הילדה הזאת, לאישה.

5 ויעקוב שמע, כי טימא את-דינה בתו, ובניו היו את-מקנהו, בשדה; והחריש יעקוב, עד-בואם.

6 וייצא חמור אבי-שכם, אל-יעקוב, לדבר, איתו.

7 ובני יעקוב באו מן-השדה, כשומעם, ויתעצבו האנשים, וייחר להם מאוד: כי-נבלה עשה בישראל, לשכב את-בת-יעקוב, וכן, לא ייעשה.

8 וידבר חמור, איתם לאמור: שכם בני, חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אותה לו, לאישה.

9 והתחתנו, אותנו: בנותיכם, תיתנו-לנו, ואת-בנותינו, תקחו לכם.

10 ואיתנו, תשבו; והארץ, תהיה לפניכם--שבו וסחרוה, והיאחזו בה.

11 ויאמר שכם אל-אביה ואל-אחיה, אמצא-חן בעיניכם; ואשר תאמרו אליי, אתן.

12 הרבו עליי מאוד, מוהר ומתן, ואתנה, כאשר תאמרו אליי; ותנו-לי את-הנערה, לאישה.

13 ויענו בני-יעקוב את-שכם ואת-חמור אביו, במרמה--וידברו: אשר טימא, את דינה אחותם.

14 ויאמרו אליהם, לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את-אחותנו, לאיש אשר-לו עורלה: כי-חרפה היא, לנו.

15 אך-בזאת, ניאות לכם: אם תהיו כמונו, להימול לכם כל-זכר.

16 ונתנו את-בנותינו לכם, ואת-בנותיכם ניקח-לנו; וישבנו איתכם, והיינו לעם אחד.

17 ואם-לא תשמעו אלינו, להימול--ולקחנו את-בתנו, והלכנו.

18 וייטבו דבריהם, בעיני חמור, ובעיני, שכם בן-חמור.

19 ולא-איחר הנער לעשות הדבר, כי חפץ בבת-יעקוב; והוא נכבד, מכול בית אביו.

20 ויבוא חמור ושכם בנו, אל-שער עירם; וידברו אל-אנשי עירם, לאמור.

21 האנשים האלה שלמים הם איתנו, ויישבו בארץ ויסחרו אותה, והארץ הנה רחבת-ידיים, לפניהם; את-בנותם ניקח-לנו לנשים, ואת-בנותינו ניתן להם.

22 אך-בזאת ייאותו לנו האנשים, לשבת איתנו--להיות, לעם אחד: בהימול לנו כל-זכר, כאשר הם נימולים.

23 מקנהם וקניינם וכל-בהמתם, הלוא לנו הם; אך ניאותה להם, ויישבו איתנו.

24 וישמעו אל-חמור ואל-שכם בנו, כל-יוצאי שער עירו; ויימולו, כל-זכר--כל-יוצאי, שער עירו.

25 ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, ויקחו שני-בני-יעקוב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ויבואו על-העיר, בטח; ויהרגו, כל-זכר.

26 ואת-חמור ואת-שכם בנו, הרגו לפי-חרב; ויקחו את-דינה מבית שכם, וייצאו.

27 בני יעקוב, באו על-החללים, ויבוזו, העיר--אשר טימאו, אחותם.

28 את-צאנם ואת-בקרם, ואת-חמוריהם, ואת אשר-בעיר ואת-אשר בשדה, לקחו.

29 ואת-כל-חילם ואת-כל-טפם ואת-נשיהם, שבו ויבוזו; ואת, כל-אשר בבית.

30 ויאמר יעקוב אל-שמעון ואל-לוי, עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ, בכנעני ובפריזי; ואני, מתי מספר, ונאספו עליי והכוני, ונשמדתי אני וביתי.

31 ויאמרו: הכזונה, יעשה את-אחותנו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

בראשית ל"ד הוא פרק המספר את סיפור האונס של דינה בת יעקב. דינה יצאה לבקר את נשות הארץ, ובהיותה שם, ראה אותה שכם, בן חמור, נסיך הארץ, ולקח אותה בכוח. כששמע יעקב מה קרה, הוא כעס באופן מובן ודרש משכם ואביו לעשות פיצויים על העוול שעשו. חמור ושכם הסכימו לתנאים, ונקבעה תוכנית לשכם להתחתן עם דינה ולברית מילה של אנשי הארץ. סיפור האונס של דינה הוא סיפור טרגי, והוא משמש תזכורת לפגיעותן של נשים בחברה פטריארכלית. זה גם משמש כתזכורת לכוחם של גברים לנצל נשים ולהשתמש בכוחם כדי לתמרן ולשלוט בהן. הסיפור גם מדגיש את החשיבות של צדק ופיצויים על עוולות שנעשו. דרישת יעקב לפיצויים היא תזכורת חשובה לכך שיש לטפל בעוולות ושיש לעשות צדק. בסך הכל, פרק זה של ספר בראשית משמש כתזכורת לחשיבות הצדק ולפגיעותן של נשים בחברה פטריארכלית. זוהי תזכורת שיש לטפל בעוולות ושיש לעשות צדק. זה גם תזכורת לכוחם של גברים לנצל נשים ולהשתמש בכוחם כדי לתמרן ולשלוט בהן.