בראשית, 29

Name: בראשית
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

יַעֲקֹב עוֹבֵד שִׁבְעַת שָׁנִים לִקְחַת אֶת לֵאָה, אֲבָל נִרְמְלָהוּ בָּאֵב לָעָלָה אֵת רָחֵל גַּם. הוּא עוֹבֵד שִׁבְעַת שָׁנִים נוֹסָפוֹת לִקְחַת גַּם אֶת רָחֵל.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויישא יעקוב, רגליו; וילך, ארצה בני-קדם.

2 וירא והנה באר בשדה, והנה-שם שלושה עדרי-צאן רובצים עליה--כי מן-הבאר ההיא, ישקו העדרים; והאבן גדולה, על-פי הבאר.

3 ונאספו-שמה כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר, והשקו, את-הצאן; והשיבו את-האבן על-פי הבאר, למקומה.

4 ויאמר להם יעקוב, אחיי מאיין אתם; ויאמרו, מחרן אנחנו.

5 ויאמר להם, הידעתם את-לבן בן-נחור; ויאמרו, ידענו.

6 ויאמר להם, השלום לו; ויאמרו שלום--והנה רחל בתו, באה עם-הצאן.

7 ויאמר, הן עוד היום גדול--לא-עת, היאסף המקנה; השקו הצאן, ולכו רעו.

8 ויאמרו, לא נוכל, עד אשר ייאספו כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר; והשקינו, הצאן.

9 עודנו, מדבר עימם; ורחל באה, עם-הצאן אשר לאביה--כי רועה, היא.

10 ויהי כאשר ראה יעקוב את-רחל, בת-לבן אחי אימו, ואת-צאן לבן, אחי אימו; וייגש יעקוב, ויגל את-האבן מעל פי הבאר, וישק, את-צאן לבן אחי אימו.

11 ויישק יעקוב, לרחל; ויישא את-קולו, ויבך.

12 ויגד יעקוב לרחל, כי אחי אביה הוא, וכי בן-רבקה, הוא; ותרץ, ותגד לאביה.

13 ויהי כשמוע לבן את-שמע יעקוב בן-אחותו, וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו, ויביאהו, אל-ביתו; ויספר ללבן, את כל-הדברים האלה.

14 ויאמר לו לבן, אך עצמי ובשרי אתה; ויישב עימו, חודש ימים.

15 ויאמר לבן, ליעקוב, הכי-אחי אתה, ועבדתני חינם; הגידה לי, מה-משכורתך.

16 וללבן, שתי בנות: שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל.

17 ועיני לאה, רכות; ורחל, הייתה, יפת-תואר, ויפת מראה.

18 ויאהב יעקוב, את-רחל; ויאמר, אעבודך שבע שנים, ברחל בתך, הקטנה.

19 ויאמר לבן, טוב תיתי אותה לך, מתיתי אותה, לאיש אחר; שבה, עימדי.

20 ויעבוד יעקוב ברחל, שבע שנים; ויהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אותה.

21 ויאמר יעקוב אל-לבן הבה את-אשתי, כי מלאו ימיי; ואבואה, אליה.

22 ויאסוף לבן את-כל-אנשי המקום, ויעש משתה.

23 ויהי בערב--וייקח את-לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא, אליה.

24 וייתן לבן לה, את-זלפה שפחתו--ללאה בתו, שפחה.

25 ויהי בבוקר, והנה-היא לאה; ויאמר אל-לבן, מה-זאת עשית לי--הלוא ברחל עבדתי עימך, ולמה רימיתני.

26 ויאמר לבן, לא-ייעשה כן במקומנו--לתת הצעירה, לפני הבכירה.

27 מלא, שבוע זאת; וניתנה לך גם-את-זאת, בעבודה אשר תעבוד עימדי, עוד, שבע-שנים אחרות.

28 ויעש יעקוב כן, וימלא שבוע זאת; וייתן-לו את-רחל בתו, לו לאישה.

29 וייתן לבן לרחל בתו, את-בלהה שפחתו--לה, לשפחה.

30 ויבוא גם אל-רחל, ויאהב גם-את-רחל מלאה; ויעבוד עימו, עוד שבע-שנים אחרות.

31 וירא יהוה כי-שנואה לאה, ויפתח את-רחמה; ורחל, עקרה.

32 ותהר לאה ותלד בן, ותקרא שמו ראובן: כי אמרה, כי-ראה יהוה בעוניי--כי עתה, יאהבני אישי.

33 ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר כי-שמע יהוה כי-שנואה אנוכי, וייתן-לי גם-את-זה; ותקרא שמו, שמעון.

34 ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר עתה הפעם יילווה אישי אליי, כי-ילדתי לו שלושה בנים; על-כן קרא-שמו, לוי.

35 ותהר עוד ותלד בן, ותאמר הפעם אודה את-יהוה--על-כן קראה שמו, יהודה; ותעמוד, מלדת.

פַּרשָׁנוּת

בראשית כ"ט הוא סיפור מסעו של יעקב לחרן כדי למצוא אישה. לאחר מסע ארוך הוא מגיע לבאר ופוגש את רחל, בתו של לבן, אחיה של אמו. יעקב מתאהב ברחל ומסכים לעבוד עבור לבן במשך שבע שנים תמורת ידה בנישואין. פרק זה הוא תזכורת לחשיבות המשפחה ולכוחה של האהבה. מסעו של יעקב לחרן הוא עדות למסירותו למשפחתו ולנכונותו לעשות מאמצים רבים כדי למצוא אישה. אהבתו לרחל ניכרת בנכונותו לעבוד שבע שנים תמורת ידה בנישואין. הפרק משמש גם כתזכורת לחשיבות הסבלנות וההתמדה. דרכו של יעקב ארוכה ומפרכת, אך הוא מתמיד ובסופו של דבר מוצא את אהבתו האמיתית. זה לקח לכולנו: שבעזרת סבלנות והתמדה נוכל להשיג את המטרות שלנו. בסך הכל, ספר בראשית 29 הוא תזכורת רבת עוצמה לחשיבות המשפחה, אהבה, סבלנות והתמדה. זוהי תזכורת שעם עבודה קשה ומסירות, אנחנו יכולים להשיג את המטרות שלנו ולמצוא אהבה אמיתית.