בראשית, 18

Name: בראשית
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

הָאֱלֹהִים מִבְקֵר אֶת אַבְרָהָם וּמַגִּיד לוֹ שֶׁשָּׂרָה תֵּלֵד בֵּן, לְמִרְאַשֵּׁיתָהּ, לְמִרְאַשֵּׁי זִקְנָתָהּ. אַבְרָהָם צוֹחֵק מִן הָרַעְיֹון, אֲךָ שָּׂרָה הֵרֵיִהְ וְיַלְדֵּהּ לְיִצְחָק.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויירא אליו יהוה, באילוני ממרא; והוא יושב פתח-האוהל, כחום היום.

2 ויישא עיניו, וירא, והנה שלושה אנשים, ניצבים עליו; וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו, ארצה.

3 ויאמר: אדוניי, אם-נא מצאתי חן בעיניך--אל-נא תעבור, מעל עבדך.

4 יוקח-נא מעט-מים, ורחצו רגליכם; והישענו, תחת העץ.

5 ואקחה פת-לחם וסעדו ליבכם, אחר תעבורו--כי-על-כן עברתם, על-עבדכם; ויאמרו, כן תעשה כאשר דיברת.

6 וימהר אברהם האוהלה, אל-שרה; ויאמר, מהרי שלוש סאים קמח סולת--לושי, ועשי עוגות.

7 ואל-הבקר, רץ אברהם; וייקח בן-בקר רך וטוב, וייתן אל-הנער, וימהר, לעשות אותו.

8 וייקח חמאה וחלב, ובן-הבקר אשר עשה, וייתן, לפניהם; והוא-עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו.

9 ויאמרו אליו, איה שרה אשתך; ויאמר, הנה באוהל.

10 ויאמר, שוב אשוב אליך כעת חיה, והנה-בן, לשרה אשתך; ושרה שומעת פתח האוהל, והוא אחריו.

11 ואברהם ושרה זקנים, באים בימים; חדל להיות לשרה, אורח כנשים.

12 ותצחק שרה, בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה-לי עדנה, ואדוני זקן.

13 ויאמר יהוה, אל-אברהם: למה זה צחקה שרה לאמור, האף אומנם אלד--ואני זקנתי.

14 הייפלא מיהוה, דבר; למועד אשוב אליך, כעת חיה--ולשרה בן.

15 ותכחש שרה לאמור לא צחקתי, כי יראה; ויאמר לא, כי צחקת.

16 ויקומו משם האנשים, וישקיפו על-פני סדום; ואברהם--הולך עימם, לשלחם.

17 ויהוה, אמר: המכסה אני מאברהם, אשר אני עושה.

18 ואברהם--היה יהיה לגוי גדול, ועצום; ונברכו-בו--כול, גויי הארץ.

19 כי ידעתיו, למען אשר יצווה את-בניו ואת-ביתו אחריו, ושמרו דרך יהוה, לעשות צדקה ומשפט--למען, הביא יהוה על-אברהם, את אשר-דיבר, עליו.

20 ויאמר יהוה, זעקת סדום ועמורה כי-רבה; וחטאתם--כי כבדה, מאוד.

21 ארדה-נא ואראה, הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה; ואם-לא, אדעה.

22 ויפנו משם האנשים, וילכו סדומה; ואברהם--עודנו עומד, לפני יהוה.

23 וייגש אברהם, ויאמר: האף תספה, צדיק עם-רשע.

24 אוליי יש חמישים צדיקים, בתוך העיר; האף תספה ולא-תישא למקום, למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה.

25 חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם-רשע, והיה כצדיק, כרשע; חלילה לך--השופט כל-הארץ, לא יעשה משפט.

26 ויאמר יהוה, אם-אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר--ונשאתי לכל-המקום, בעבורם.

27 ויען אברהם, ויאמר: הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדוניי, ואנוכי עפר ואפר.

28 אוליי יחסרון חמישים הצדיקים, חמישה--התשחית בחמישה, את-כל-העיר; ויאמר, לא אשחית, אם-אמצא שם, ארבעים וחמישה.

29 ויוסף עוד לדבר אליו, ויאמר, אוליי יימצאון שם, ארבעים; ויאמר לא אעשה, בעבור הארבעים.

30 ויאמר אל-נא ייחר לאדוניי, ואדברה--אוליי יימצאון שם, שלושים; ויאמר לא אעשה, אם-אמצא שם שלושים.

31 ויאמר, הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדוניי--אוליי יימצאון שם, עשרים; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרים.

32 ויאמר אל-נא ייחר לאדוניי, ואדברה אך-הפעם--אוליי יימצאון שם, עשרה; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרה.

33 וילך יהוה--כאשר כילה, לדבר אל-אברהם; ואברהם, שב למקומו.

פַּרשָׁנוּת

בראשית י"ח הוא פרק המתמקד בביקורם של שלושה גברים אצל אברהם ושרה. גברים אלה מתגלים מאוחר יותר כמלאכים שנשלחו על ידי אלוהים להודיע לאברהם ולשרה שיהיה להם בן. זהו רגע משמעותי בתנ"ך שכן הוא מציין את תחילת התגשמות הבטחתו של אלוהים לאברהם שהוא יהיה אב לאומים רבים. הפרק מתחיל עם הגעת שלושת הגברים לאוהל אברהם. אברהם מזהה אותם מיד כשליחים מאלוהים ומגלה להם הכנסת אורחים. הוא מציע להם אוכל ומים ומזמין אותם ללון. לאחר מכן אומרים הגברים לאברהם שלשרה יהיה בן, ואברהם צוחק כלא מאמין. לאחר מכן עובר הפרק לשיחה בין אלוהים לאברהם. אלוהים מאשר מחדש את הבטחתו לאברהם ואומר לו שלשרה יהיה בן. אברהם מתחנן בפני אלוהים שיחוס על הערים סדום ועמורה אם ישבו שם צדיקים. אלוהים מסכים לחוס על הערים אם גרים שם עשרה צדיקים. הפרק מסתיים בכך ששלושת הגברים עוזבים את אברהם ושרה ויוצאים לכיוון סדום ועמורה. זה מסמן את תחילת התגשמות הבטחתו של אלוהים לאברהם ולשרה שיהיה להם בן. הוא גם קובע את אירועי הפרק הבא, שיתמקד בחורבן סדום ועמורה. בסך הכל, בראשית י"ח הוא פרק חשוב בתנ"ך שכן הוא מסמן את תחילת התגשמות הבטחת אלוהים לאברהם ולשרה. הוא גם קובע את אירועי הפרק הבא, שיתמקד בחורבן סדום ועמורה.