בראשית, 11

Name: בראשית
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

הַפֶּרֶק מְסַפֵּר אֶת סִיפוּרוֹת מִגְדַּל בָּבֶל, שָׁם אֲנָשִׁים הִחְלִיטוּ לִבְנוֹת מִגְדַּל גָּדוֹל לַמַּיִם וּלְהַגִּיעַ עַד הַשָּׁמַיִם. הָאֱלֹהִים הִבְלִיב אֶת לְשׁוֹנָם וְזֵרְפָם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי כל-הארץ, שפה אחת, ודברים, אחדים.

2 ויהי, בנוסעם מקדם; וימצאו בקעה בארץ שנער, ויישבו שם.

3 ויאמרו איש אל-ריעהו, הבה נלבנה לבינים, ונשרפה, לשריפה; ותהי להם הלבינה, לאבן, והחמר, היה להם לחומר.

4 ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר, ומגדל וראשו בשמיים, ונעשה-לנו, שם: פן-נפוץ, על-פני כל-הארץ.

5 ויירד יהוה, לראות את-העיר ואת-המגדל, אשר בנו, בני האדם.

6 ויאמר יהוה, הן עם אחד ושפה אחת לכולם, וזה, החילם לעשות; ועתה לא-ייבצר מהם, כול אשר יזמו לעשות.

7 הבה, נרדה, ונבלה שם, שפתם--אשר לא ישמעו, איש שפת ריעהו.

8 ויפץ יהוה אותם משם, על-פני כל-הארץ; ויחדלו, לבנות העיר.

9 על-כן קרא שמה, בבל, כי-שם בלל יהוה, שפת כל-הארץ; ומשם הפיצם יהוה, על-פני כל-הארץ. {פ}

10 אלה, תולדות שם--שם בן-מאת שנה, ויולד את-ארפכשד: שנתיים, אחר המבול.

11 ויחי-שם, אחרי הולידו את-ארפכשד, חמש מאות, שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

12 וארפכשד חי, חמש ושלושים שנה; ויולד, את-שלח.

13 ויחי ארפכשד, אחרי הולידו את-שלח, שלוש שנים, וארבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

14 ושלח חי, שלושים שנה; ויולד, את-עבר.

15 ויחי-שלח, אחרי הולידו את-עבר, שלוש שנים, וארבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

16 ויחי-עבר, ארבע ושלושים שנה; ויולד, את-פלג.

17 ויחי-עבר, אחרי הולידו את-פלג, שלושים שנה, וארבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

18 ויחי-פלג, שלושים שנה; ויולד, את-רעו.

19 ויחי-פלג, אחרי הולידו את-רעו, תשע שנים, ומאתיים שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

20 ויחי רעו, שתיים ושלושים שנה; ויולד, את-שרוג.

21 ויחי רעו, אחרי הולידו את-שרוג, שבע שנים, ומאתיים שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

22 ויחי שרוג, שלושים שנה; ויולד, את-נחור.

23 ויחי שרוג, אחרי הולידו את-נחור--מאתיים שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

24 ויחי נחור, תשע ועשרים שנה; ויולד, את-תרח.

25 ויחי נחור, אחרי הולידו את-תרח, תשע-עשרה שנה, ומאת שנה; ויולד בנים, ובנות. {ס}

26 ויחי-תרח, שבעים שנה; ויולד, את-אברם, את-נחור, ואת-הרן.

27 ואלה, תולדות תרח--תרח הוליד את-אברם, את-נחור ואת-הרן; והרן, הוליד את-לוט.

28 וימת הרן, על-פני תרח אביו, בארץ מולדתו, באור כשדים.

29 וייקח אברם ונחור להם, נשים: שם אשת-אברם, שריי, ושם אשת-נחור מלכה, בת-הרן אבי-מלכה ואבי יסכה.

30 ותהי שריי, עקרה: אין לה, ולד.

31 וייקח תרח את-אברם בנו, ואת-לוט בן-הרן בן-בנו, ואת שריי כלתו, אשת אברם בנו; וייצאו איתם מאור כשדים, ללכת ארצה כנען, ויבואו עד-חרן, ויישבו שם.

32 ויהיו ימי-תרח, חמש שנים ומאתיים שנה; וימת תרח, בחרן. {פ}

פַּרשָׁנוּת

בראשית י"א הוא פרק מרתק בתנ"ך המספר את סיפורו של מגדל בבל. זהו סיפור על גאווה ויהירות אנושית, וכיצד השפיל אותם אלוהים בכך שבלבל את שפתם. אנשי כדור הארץ התאחדו כדי לבנות מגדל שיגיע לשמים. הם רצו לעשות לעצמם שם ולהיזכר לנצח. אבל אלוהים ראה את הגאווה והיהירות שלהם והחליט להתערב. הוא בלבל את שפתם כך שהם כבר לא יכלו להבין זה את זה, והמגדל מעולם לא הושלם. הסיפור הזה הוא תזכורת לכוחו של אלוהים וכיצד הוא יכול להצניע אותנו כשאנחנו מתגאים מדי. זה גם משמש לנו אזהרה לא להיות גאים ומתנשאים מדי, שכן אלוהים תמיד ישלוט. עלינו לשאוף להיות צנועים וצייתנים לאלוהים, ולא לנסות לעשות לעצמנו שם.