עזרא, 6

Name: עזרא
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

חנוכת המקדש וחגיגת חג הסוכות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 באדיין דריווש מלכא, שם טעים; ובקרו בבית ספריא, די גנזיא מהחתין תמה--בבבל.

2 והשתכח באחמתא, בבירתא די במדיי מדינתא--מגילה חדה; וכן-כתיב בגווה, דכרונה. {פ}

3 בשנת חדה לכורש מלכא, כורש מלכא שם טעים--בית-אלהא בירושלם ביתא יתבני, אתר די-דבחין דבחין ואושוהי מסובלין; רומיה אמין שיתין, פתייה אמין שיתין.

4 נדבכין די-אבן גלל, תלתא, ונדבך, די-אע חדת; ונפקתא--מן-בית מלכא, תתייהיב.

5 ואף מאני בית-אלהא, די דהבה וכספא, די נבוכדנאצר הנפיק מן-היכלא די-בירושלם, והיביל לבבל--יהתיבון, ויהך להיכלא די-בירושלם לאתריה, ותחית, בבית אלהא. {ס}

6 כען תתניי פחת עבר-נהרה שתר בוזניי, וכנוותהון, אפרסכיא, די בעבר נהרה--רחיקין הוו, מן-תמה.

7 שבוקו, לעבידת בית-אלהא דיך; פחת יהודיא ולשבי יהודיא, בית-אלהא דיך יבנון על-אתריה.

8 ומיני, שים טעים--למא די-תעבדון עם-שבי יהודיא איליך, למבני בית-אלהא דיך; ומנכסי מלכא, די מידת עבר נהרה, אוספרנא נפקתא תהוי מתייהבא לגובריא איליך, די-לא לבטלא.

9 ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואימרין לעלוון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח, כמימר כהניא די-בירושלם להוי מתייהיב להום יום ביום--די-לא שלו.

10 די-להוון מהקרבין ניחוחין, לאלה שמיא; ומצליין, לחיי מלכא ובנוהי.

11 ומיני, שים טעים--די כל-אנש די יהשני פתגמא דנה, יתנסח אע מן-ביתיה וזקיף יתמחי עלוהי; וביתיה נוולו יתעביד, על-דנה.

12 ואלהא די שכין שמיה תמה, ימגר כל-מלך ועם די ישלח ידיה להשניה לחבלה בית-אלהא דיך--די בירושלם; אנה דריווש שמת טעים, אוספרנא יתעביד. {פ}

13 אדיין תתניי פחת עבר-נהרה, שתר בוזניי--וכנוותהון: לוקביל, די-שלח דריווש מלכא כנימא--אוספרנא עבדו.

14 ושבי יהודיא בניין ומצלחין, בנבואת חגיי נבייא וזכריה בר-עידוא; ובנו ושכלילו, מן-טעם אלה ישראל, ומטעים כורש ודריווש, וארתחשסתא מלך פרס.

15 ושיציא ביתה דנה, עד יום תלתה לירח אדר--די-היא שנת-שית, למלכות דריווש מלכא. {פ}

16 ועבדו בני-ישראל כהניא וליוויא ושאר בני-גלותא, חנוכת בית-אלהא דנה--בחדווה.

17 והקריבו, לחנוכת בית-אלהא דנה, תורין מאה, דכרין מאתיין אימרין ארבע מאה; וצפירי עיזין לחטאה על-כל-ישראל, תרי-עשר--למניין, שבטי ישראל.

18 והקימו כהניא בפלוגתהון, וליוויא במחלקתהון, על-עבידת אלהא, די בירושלם: ככתב, ספר משה. {פ}

19 ויעשו בני-הגולה, את-הפסח--בארבעה עשר, לחודש הראשון.

20 כי היטהרו הכוהנים והלויים, כאחד--כולם טהורים; וישחטו הפסח לכל-בני הגולה, ולאחיהם הכוהנים ולהם.

21 ויאכלו בני-ישראל, השבים מהגולה, וכול הנבדל מטומאת גויי-הארץ, אליהם--לדרוש, ליהוה אלוהי ישראל.

22 ויעשו חג-מצות שבעת ימים, בשמחה: כי שימחם יהוה, והסב לב מלך-אשור עליהם--לחזק ידיהם, במלאכת בית-האלוהים אלוהי ישראל. {פ}

פַּרשָׁנוּת

עזרא ו' הוא פרק המדבר על השלמת בנייתו מחדש של בית המקדש בירושלים. זהו אירוע משמעותי בתולדות בני ישראל, שכן הוא מציין את סופה של גלות בבל ותחילתו של עידן חדש של תקווה ושגשוג. הפרק מתחיל בכך שהמלך דריוש מוציא גזרה שיש לבנות מחדש את בית המקדש ולאפשר לעם ישראל לחזור למולדתו. הוא גם מצווה לבנות את בית המקדש לפי התוכניות שניתנו לנביא עזרא. גזירה זו היא סימן לחסדי אלוהים ולהגנתו, והיא תזכורת לנאמנותו לעמו. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את השלמת המקדש והחגיגה שבאה לאחר מכן. עם ישראל מתמלא בשמחה והכרת תודה על עזרת ה' והגנתו. הם מקריבים קורבנות ותפילות הודיה לה' על טובו וחסדו. לבסוף, הפרק מסתיים בתזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה'. העם מוזהר לא לשכוח את מצוות ה' ולהישאר נאמן לו. זוהי תזכורת לכך שציות לפקודות ה' חיוני לחיים של ברכה ושמחה. עזרא ו' הוא תזכורת רבת עוצמה לנאמנותו של ה' ולספק את עמו. זוהי תזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה' ולשמחה הנובעת מהחיים בנוכחותו.